יום שני ז' בטבת תשע"ח
מהי הסגולה שבעליית 'שישי'?
בזוהר הקדוש מובאת מימרא של רבי כרוספדאי, שהעולה השישי בשבת נקרא צדיק יותר מכל העולים, וניצל מנזקים, ומאריך ימים; ואמרו שם, שהוא עצמו נהג כל ימיו לעלות בשבת רק לעלייה השישית, והאריך ימים. וכמו כן, יש חשיבות בעלייה האחרונה, משום ש'אחרון חביב'; ובפרט בעלייה האחרונה שבכל אחד מחמשת החומשים – עליית 'חזק'. ויש מקומות שנהגו שהרב עולה בכל שבת ל'שלישי', ויש מקומות שנהגו לתת את העלייה האחרונה לגדול שבציבור, מפני חשיבותה, כנ"ל. ונחלקו הפוסקים אם מותר למכור עליות בשבת, ובמקומות רבים נהגו למכור, ואין למחות בידם. ובמקומות שמוכרים את העליות, ראוי שלא לדחות את ה'חיובים' בגין כך, וניתן להוסיף עליות; ולכל הפחות יש לתת עליה לחתן בשבת שלפני חתונתו, ונער בשבת שלפני ה'בר מצוה'. [משנ"ב רפב, יח, (בהרחבת המקור); ביאורים ומוספים דרשו, 31-32]
למי שייכת אמירת הקדיש שלאחר קריאת התורה?
לאחר קריאת התורה אומרים קדיש. בקריאה שבשחרית – אומרים את הקדיש מיד לאחר הקריאה; וביום שיש מפטיר והפטרה – למעֵט תשעה באב – תיקנו רבנן סבוראי, שחיו בדור שלאחר התלמוד, לומר את הקדיש לפני עליית מפטיר, בין בימים שבהם קוראים בספר תורה אחד, ובין בימים שקוראים בהם בשני ספרים או בשלושה. ואמירת קדיש זה – נחלקו הפוסקים אם שייכת ל'בעל קורא' או לאָבֵל ובעל יאהרצייט. ואילו בקריאה שבמנחה, דהיינו בשבת ובתענית ציבור – החזן אומר את הקדיש לפני 'שמונה עשרה' של מנחה, כדי להסמיך את הקדיש לתפילה, ובכך תוסב תשומת לב הציבור לכך שעומדים להתחיל בתפילת שמונה עשרה, ויתחילו כולם מיד לאחר הקדיש. [שו"ע רפב, ד, משנ"ב יט, כה ו־כו, ושעה"צ כד; ביאורים ומוספים דרשו, 33, 42 ו־43]
באילו שבתות ניתן להעלות קטן למפטיר?
כפי שלמדנו, ניתן להעלות קטן למפטיר בשבת. ויש אומרים שאף בשבתות שקוראים בהן 'ארבע פרשיות' – שקלים, זכור, פרה והחודש – או שבת ראש חודש, וכן בימים טובים, ניתן להעלות קטן; ויש אומרים שבימים אלו אין להעלותו למפטיר, כיון שבהם קוראים למפטיר קריאה חדשה, של ארבע הפרשיות או של מוספי היום, ולא שבים וקוראים את מה שקראו כבר, כבכל שבת. ולמעשה, כתבו אחרונים שבפרשת זכור, שחובת קריאתה מדאורייתא, וכן בפרשת פרה, שיש אומרים שחובתה מדאורייתא – אין להעלותו; ויש אומרים שאין להעלותו בכל ה'ארבע פרשיות'. ויש שהורה בנוגע לפרשת זכור, שאף נער בשבת שלפני הבר מצוה, לא יעלה לתורה. ויש שכתבו שאין להעלות קטן למפטיר בראש השנה וביום הכיפורים. [שו"ע רפב, ד, ומשנ"ב כג-כד; ביאורים ומוספים דרשו, 36 ו־40]