היום נעסוק בנושא: 'טבילת עזרא'
יום רביעי כ"ד בשבט תשע"ו
מהי תקנת 'טבילת עזרא'?
מן התורה מותר ל'בעל קרי' להתפלל וללמוד תורה בעודו בטומאתו, ועזרא הסופר תיקן שיטבול תחילה בארבעים סאה (כ־0.332-0.574 מ"ק, לשיטות השונות) מים המכונסים בקרקע, ואף אם אינם מי־גשמים אלא שאובים; וטבילה זו מכונה 'טבילת עזרא'. ברבות הימים בטלה התקנה, מסיבות שונות, אך היו שהמשיכו לקיימה; ובימינו - שהמקוואות מצויים - ראוי מאד לקיים את התקנה, ויש שכתב כי בימינו אין סיבה להקל. ומעלות רבות יש בטבילה זו, והיא מסוגלת לקבלת התפילה, לחיזוק הזכרון בתורה, ול'השגות' גבוהות. [סעיף א וס"ק ג-ד; ביאורים ומוספים דרשו, 1]
אימתי אסורה 'טבילת עזרא'?
'טבילת עזרא' בזמן הזה - שאינה חובה אלא מנהג טוב - נחלקו הפוסקים אם היא מותרת בשבת וביום טוב, ופשט המנהג להתיר זאת למי שנטמא בשבת וביום טוב עצמם. וכן מותרת טבילה זו ב'תשעת הימים' אף למי שאין דרכו לטבול, ויש שאוסֵר למי שאין דרכו לטבול; וביום הכיפורים אסורה הטבילה לכל אדם. כמו כן, חלילה מלהפסיד בשל טבילה זו את קיום מצות קריאת שמע בזמנה, או תפילה בזמנה; ויתכן כי אף תפילה בציבור עדיפה על פני הטבילה. ויש שהורה כי מי שאין דרכו לטבול, יעדיף את התפילה בציבור. [ס"ק ב; ביאורים ומוספים דרשו, 2, 4, 5 ו־7]
מהי החלופה לטבילה המכונָה 'תשעה קַבִּין'
מי ש'טבילת עזרא' קשה עליו, יכול לחילופין להטהר בשפיכת תשעה 'קַבִּין' (כ־12.44-32 ליטר, לשיטות השונות) מים על גופו, בשפיכה רצופה, מתוך שלושה כלים לכל היותר, בזרם היורד בקו ישר מעל ראשו לעבר גופו, כאשר הוא עומד זקוף וידיו מונחות ברפיון כנגד לבו; ואין צורך שהמים יגיעו לכל המקומות שבגופו. ונחלקו הפוסקים אם ניתן לעשות זאת באמצעות מקלחת, ויש שהקל רק כשהזרם יוצא דרך נקב אחד בלבד. ויש שכתב כי פתיחת ברז המקלחת תֵּעשה רק לאחר שהאדם ניצב תחתיו. [סעיף א וס"ק ד; ביאורים ומוספים דרשו, 10-11]