השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ר"נ סעיף א' [בחלקו השני]
- הכנת הסעודות לשבת -
האם ראוי שאדם חשוב יפטור עצמו מהכנות לשבת? | מה העניין של השחזת הסכין בער"ש?
אפילו אדם שיש לו עבדים ומשרתים שיכולים לעשות את העבודה במקומו, בכ"א מצוה על כל אדם להתעסק בעצמו בהכנות לשבת קודש וכמו שמסופר על גדולי האמוראים, רבה, ר' יוסף, ר' חסדא, ר' זירא, שהיו מתעסקים בעצמם בהכנות לשבת קודש, ולא יאמר אדם שאין זה מכבודו, אלא אדרבה זהו כבודו שמכבד את השבת, והעניין בזה הוא כי מצוה בו יותר מבשלוחו.
לכאורה כאשר מדובר על אנשים פשוטים, מובן, אבל כאשר רואים שגם גדולי החכמים עסקו בהכנות אלו, קשה, וכי לא היה עדיף שיעסקו בתורה במקום זה ותעשה המצוה ע"י אחרים וכמבואר שכל מצוה שיכולה להעשות ע"י אחרים, אין מבטלים תורה עליה, ומדוע בכ"א התעסקו בהכנות לשבת קודש? בשעה"צ מת', שזה הכל כאשר מדובר על מצוות שאינם בגופו, אבל מצוות שהם בגופו כגון הנחת תפילין, ד' מינים, אכילת מצה, בזה א"א לומר שהשליח יעשה עבורו אלא זה מוטל על האדם, ומצות הכנה לשבת קודש, זה מצוות שבגופו ולכן א"א לשלוח שליח, ועוד מת', אמנם בכל המצוות שאפשר לעשותם ע"י אחרים לא מבטלים תורה, אבל מצוה זו היא מאוד חשובה שמבטלים עליה תורה ולא יעשה ע"י שליח.
בדברי השו"ע שאמר "כי זהו כבודו" וכו', מבאר הבה"ל שכוונת השו"ע היא, שהרי כתוב "גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה", וא"כ אדם חשוב אין זה כבוד בשבילו לעשות דברים כאלו, וע"ז אומר השו"ע שזהו כבודו, ואע"ג שידוע שזקן ואינה לפי כבודו פטור מהשבת אבידה, כאן יודעים כולם שזה לכבוד שבת קודש, משא"כ בהשבת אבידה יחשבו שהבהמה שבידו היא שלו.
יש להשחיז הסכין בער"ש, כי זהו מכבוד השבת שמכין עצמו לאכילה, ומביא המ"ב, שכתוב "וידעת כי שלום אהלך" זה השחזת הסכין, דהיינו כשהסכין לא מושחזת היטב זה מביא את הבעל לכעוס על אשתו וזה מביא לידי חיסרון בשלום בית, ולכן מדיני שלום בית זה שבשבת יהיה שלום בבית לכן ישחיז את הסכין, כדי שלא יבואו לידי כעס.
סעיף ב'
ירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכולתו.