יום ראשון כ"ח אב תשע"ז
מהי ההכנה לשבת שאותה יכול לקיים כל אדם רק בעצמו?
מצוה – ויתכן שאף חובה – על כל אדם להכין בעצמו את צורכי השבת, כלומר, לפחות את אחד מצורכי השבת; ואף אם יש לו בני בית ומשרתים רבים. ואם אינו מתבטל מלימודו לשם כך – ראוי שיַרבה בהכנות ולא יסתפק בדבר אחד, וכלשון הרמב"ם: "וכל המרבה הרי זה משובח". ומצוה זו מתעצמת בימי שישי שבחורף, שהם קצרים, ואין לבני הבית זמן רב להשלים בעצמם את כל ההכנות; וכל שכן כשרואה בסמוך לשבת שטרם סיימו את ההכנות, או שאין מי שיכין עבורו את צורכי השבת – שאז חיוב גמור הוא לעמול בכל כחו ולהשלים את ההכנות. והכנה נוספת יש לשבת, המוטלת על כל אדם לעשותה בעצמו: להרהר בתשובה ולפשפש במעשיו בערב שבת, כי השבת נחשבת כקבלת פני המלך השי"ת, ואין זה נאה לקבלו כשהוא מסואב בעבירות. [שו"ע רנ, א, משנ"ב ג-ד, וביה"ל ד"ה ישתדל; ביאורים ומוספים דרשו, 15]
ה'עסקה' הכדאית הכרוכה בהקדמת ההכנות לשבת
בספרו 'שֵׁם עולם', כותב המשנה ברורה, בשם 'גדול אחד', דברים מופלאים, המלמדים על גודל המצוה והכדאיות העצומה שבהקדמת ההכנות לשבת: ידוע מה שאמרו חכמינו ז"ל שהשומר שבת בעולם הזה, אינו נענש בגיהנום בשבת. ואמרו עוד, שבמוצאי שבת, עד שמשלימים ישראל את סדרי תפילת ערבית אין הנשמות שבות לגיהנום, אף שכבר יצאה השבת, ומשום שקדושת השבת נמשכת עד לזמן זה. ובדומה לכך, הזמן בערב שבת מתחיל מהשעה שבה היה האדם רגיל בחייו להתחיל את ההכנות לשבת בערב שבת, משום שבאותה שעה מתחילה 'להתנוצץ' עליו קדושת השבת, ולכן, כלפיו נחשבת שעה זו כשעה שבה מתחילה קדושת השבת, ומוציאים אותו מהגיהנום בשעה זו. וכמה כדאי אפוא להקדים את ההכנות לשבת – הן כדי להנצל מעונש הגהינום, והן כדי להקדים את קדושת השבת כאן, בעולם הזה. [ביאורים ומוספים דרשו, רנ, 15]
האם הכלל "מצוה בו יותר מבשלוחו" אמוּר גם ביחס לתלמיד חכם?
מצוה שאפשר שתתקיים בידי אחרים, אין לבטל לימוד תורה כדי לקיימהּ; ויש להניחהּ לכאלו שלא יאלצו להפסיק מלימודם כדי לקיימהּ. במה דברים אמורים? במצוה שאינה מוטלת על אדם מסוים, כגון עשיית חסד; אבל מצוה המוטלת על אדם מסוים, או על כל אדם ואדם, כגון הכנת צורכי השבת, כנ"ל – עליה אמרו חכמינו ז"ל שאף אם חפץ לשלוח שליח לקיימהּ, וכלל הוא – "שלוחו של אדם כמותו", ואף אם משלם לשליח עבור פעולתו, ו"יד פועל כיד בעל הבית", עם זאת – "מצוה בו יותר מבשלוחו", וצריך אף לבטל מלימודו לשם כך. ברם, יתכן שהדברים אמורים רק בנוגע להכנת צורכי השבת, משום חומרת כבוד השבת; אך במצוות אחרות, הגם שרשאי לבטל מלימודו כדי לקיימן, רשאי לכתחילה גם לקיימן על ידי שליח. [משנ"ב רנ, ג, ושעה"צ ט; ביאורים ומוספים דרשו, 18 ו־21]