יום רביעי ט"ז בסיון תשע"ט
מהו 'שיתוף מבואות' ומדוע לא מכנים אותו 'עירוב חצרות'?
כשם שאסור לטלטל חפצים מהבתים לחצר משותפת, כך אסור לטלטל חפצים מהבתים – או חפצים שהוצאו מהבית לחצר שעשו בה 'עירוב חצרות' – אל ה'מבוי', שהוא רחוב העשוי כרשות היחיד, ומספר חצרות פתוחות לתוכו, מפני שהוא משמש כרשות משותפת לדיירי כל החצרות.
וכשם שהתירו לטלטל חפצים מהבתים לחצר על ידי עירוב חצרות, כך התירו לטלטל מהבתים למבוי על ידי 'שיתוף מבואות', שהוא עירוב חצרות כללי ההופך את כל החצרות והמבוי לרשות אחת, אלא ששינו את שמו מפני שדיניו שונים מעט מעירוב חצרות רגיל, וכדלהלן; וכינוהו 'שיתוף', מפני שביטוי זה כוללני יותר מ'עירוב', כפי שעירוב זה כולל יותר דיירים מעירוב הנעשה לחצרות בלבד.
[שו"ע שפו, א, ומשנ"ב א-ב; ביאורים ומוספים דרשו, 1 ו־3]
ההבדלים העיקריים בין 'עירוב חצרות' ל'שיתוף מבואות'
בהמשך לאמוּר: 'עירוב חצרות' הנעשה בחצר, ניתן לעשותו בפת בלבד, וחובה להניחו בבית הראוי לדירה, משום שמהותו של עירוב זה הוא – שדיירי כל החצר נחשבים כדיירים בבית שבו מניחים את פת העירוב; ואין דירתו של אדם אלא במקום שבו מונח לַחמוֹ, ואין דירה אלא במקום הראוי לדירה.
מאידך, 'שיתוף מבואות', מהותו היא שכל החצרות משתתפות יחד, כאילו הן פתוחות לאותה חצר שבה מונח מאכל שגובים מכל אחת מהחצרות האחרות לצורך השיתוף, וכאילו כל החצרות והמבוי הופכים לחצר אחת גדולה; ואין לו שייכות ל'דירה', אלא לחצר, ולפיכך, ניתן לעשות את השיתוף בכל מאכל שהוא, וכן להניח את המאכל במקום שאינו ראוי לדירה.
[שו"ע שפו, א, משנ"ב ג ו־ו, וביה"ל ד"ה מכל]
היכן ניתן להניח את המאכל של 'שיתוף מבואות'?
בהמשך לאמוּר: למרות שניתן לעשות 'שיתוף מבואות' בכל מאכל, אם עושים אותו בפת – יש אומרים שחובה לעשותו בפת שלימה, ולא בפרוסה; ויש חולקים.
וכמו כן, למרות שניתן להניח את המאכל של שיתוף מבואות במקום שאינו ראוי לדירה, חובה להניחו במקום שהמאכל משתמר בו, דהיינו, בשטח הפתוח שבאחת החצרות; וכל שכן שניתן להניחו בבית שאינו ראוי לדירה, כגון בית ששטחו פחות מארבע על ארבע אמות.
אולם, אין להניח את מאכל השיתוף בשטח המבוי, כיון שהמאכל אינו משתמר בו; ואף אם במקרה יש במבוי מקום שהמאכל משתמר בו, לא ניתן להניחו בו, כיון שבדרך כלל מבוי הוא מקום שהמאכל אינו משתמר בו, ופסלוהו מלהניח בו את מאכל השיתוף.
[שו"ע שפו, א, ומשנ"ב ג-ה; ביאורים ומוספים דרשו, 5-6]