מהו שיעור הרחקת מלוא עיניו

האם יש איסור להזכיר דבר שבקדושה כשצואה בתוך זכוכית?│ומה הדין בצואה ברשות אחרת אבל יש ריח?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ע"ט סעיף ב']  

טעם האיסור להזכיר דבר שבקדושה כשצואה מול עיניו

צואה שעומדת מלאחריו או מצדדיו, צריך להרחיק ארבע אמות ממקום שכלה הריח כדי להזכיר דבר שבקדושה, אבל צואה שמלפניו, אסור לו להזכיר דבר שבקדושה כמלוא עיניו, ואם זה בלילה או שמדובר בסומא, צריך לשער באדם בריא ביום שיכול לראות, וכך צריך להרחיק, ונחלקו הרשב"א והרא"ש, באופן שאדם רוצה להזכיר דבר שבקדושה ויש צואה מולו, שהדין הוא, שאם זה בשיעור של מלוא עיניו, דהיינו שהוא רואה את הצואה, אסור לו להזכיר דבר שבקדושה, מה העניין בזה, שיטת הרשב"א, שזה משום 'והיה מחניך קדוש', שיטת הרשב"א, שזה משום 'ולא יראה בך ערוות דבר', ומובא בשולחן ערוך נפק"מ לזה, באופן שהצואה נמצאת במקום גבוה י' טפחים שזה רשות אחרת, או למטה מי' טפחים, או שהצואה בבית אחד והוא בבית אחר, אם כדברי הרא"ש, שהאיסור הוא משום 'והיה מחניך קדוש', זה הכל כאשר הצואה נמצאת בחנייה שלו, אבל כאשר הצואה ברשות אחרת או בבית אחר וכן אם היא במקום גבוה י' או נמוך י', הצואה והאדם אינם נמצאים באותה רשות, ולכן אף על פי שהוא רואה את הצואה, אין בזה שום בעיה כי הוא לא באותה רשות, ומביא המשנה ברורה, שאם יש צואה בבית שהוא נמצא, לא יועיל להוציא את הראש לרשות אחרת אפילו לשיטת הראש, משום שכיוון שרוב גופו נמצא בבית שהצואה נמצאת, יש בזה בעיה של 'והיה מחניך קדוש', אבל לפי הרשב"א שהאיסור הוא משום 'ולא ייראה בך ערוות דבר', אז הדבר תלוי בראייה, ולכן, גם אם הצואה נמצאת ברשות אחרת, כל עוד שהוא רואה אותה, יש בזה משום ערוות דבר, ואסור לו להזכיר דבר שבקדושה, אלא אם כן הוא לא רואה את הצואה.

צואה המכוסה בזכוכית

מביא המשנה ברורה, שנחלקו השיטות בדעת הרשב"א שסובר, שהאיסור לומר דבר שבקדושה הוא משום 'ולא ייראה בך ערוות דבר', ולכן הרשב"א מחמיר, שאפילו אם הצואה נמצאת ברשות אחרת, כל עוד שהוא רואה את הצואה, יש בזה איסור להזכיר דבר שבקדושה מול הצואה, מה הדין כאשר הוא עוצם את העיניים, או כאשר זה בלילה, האם מותר להזכיר דבר שבקדושה או לא, מצד אחד, אם זה היה ביום, הצואה הייתה מולו, ומצד שני, כרגע הוא לא רואה, עוד אומר המשנה ברורה, שאם הצואה בתוך מחיצה מזכוכית או בתוך כלי שעשוי מזכוכית, בזה אין בעיה, משום שהצואה מכוסה, עוד מביא השולחן ערוך נידון, באופן שהצואה ברשות אחרת אבל יש ריח, ומביא, שהריח עצמו זה בעיה, אבל יש דעה החולקת.

שתי חצרות סמוכות וצואה באחת מהם

שתי חצרות הסמוכות זו לזו, האחת קטנה והאחת גדולה, כאשר הקטנה נפרצה לגמרי לגדולה, והגדולה יש לה מחיצות מהצדדים, דהיינו, השיריים של המחיצה, החצר הגדולה נחשבת שיש לה מחיצה, אבל הקטנה נחשבת ללא מחיצה, ונפק"מ, שאם יש צואה בגדולה, אסור להזכיר דבר שבקדושה גם בקטנה, משום שזה נקרא אותה רשות, אבל אם יש צואה בקטנה, בגדולה מותר להזכיר דבר שבקדושה, משום שהשיריים של המחיצה שבולטות מעבר לחצר הקטנה, חוצצות מהחצר הקטנה לגדולה, ומותר להזכיר שם דבר שבקדושה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א