יום שלישי י"ג בתמוז תשע"ט
מהו 'עיבורהּ של עיר'?
כפי שלמדנו, את 'תחום' אלפיים אמה מודדים מקצה העיר, דהיינו, שגם אם העיר גדולה מאוד, מותר ללכת מקצה אחד שלה לקצה השני, ואלפיים אמה נוספים מעבר לה. ומדידת התחום מחוץ לעיר – לדעת השולחן ערוך, מתחילה מקצה העיר, וכן נוטה דעת הגר"א.
אולם, לדעת הרמ"א, מוסיפים לעיר מכל עברֶיה שבעים אמה ושני שלישי האמה (כ־30-40 מטר, לשיטות השונות), והוספה זו מכונָה 'עיבורהּ של עיר'; ומקצה ה'עיבור' והלאה, מודדים אלפיים אמה. והמשנה ברורה כתב כי "הנוהג להקל אין למחות בידו"; אבל החזון איש כתב שמנהג בני אשכנז להקל.
ונחלקו הפוסקים בנוגע לעיר שאינה מוקפת בחומה, מה נחשב לקצה העיר לענין מדידת התחום או עיבורה של עיר – האם קצה הבתים, או קצה החצרות המקיפות את הבתים.
[שו"ע שצח, ה, משנ"ב כא-כב, וביה"ל ד"ה וכן; ביאורים ומוספים דרשו, 18, 38 ו־64]
בית בודד הניצב מחוץ לעיר – באיזה מקרה נחשב כחלק מהעיר לענין 'תחומין'?
בהמשך לאמוּר: עיר שבסמוך לה ניצב בית אשר המרחק בינו ובין בתי העיר אינו עולה על שבעים אמה ושני שלישי האמה, כמידת 'עיבורה של עיר' (ראה לעיל) – הריהו נחשב לחלק מהעיר, ומודדים את 'תחום' העיר מבית זה והלאה.
וכן בעיר שצלעותיה אינן שוות, קובעים את הריבוע המדומה של התחום (ראה תקציר לאתמול) על פי בית זה.
ונחלקו ראשונים, אם די בכך שקצה הבית נמצא בגבול עיבורה של העיר, או שצריך שחלק מהבית יהיה בתוך עיבורה של העיר.
ואם יש בית נוסף שהמרחק בינו ובין הבית הראשון הוא כמרחק הנ"ל – אף בית זה מצטרף לעיר, וכן אם יש בית שלישי שהמרחק בינו ובין השני הוא כמרחק הנ"ל – הריהו מצטרף לעיר, וכן הלאה.
[שו"ע שצח, ה-ו, ומשנ"ב כ ו־כד; ביאורים ומוספים דרשו, 29, 30 ו־37]
בית בודד המצטרף לעיר – האם מוסיף לעיר 'עיבור' נוסף?
בהמשך לאמוּר: בהתאם לדעתו הנ"ל, שלכל עיר מוסיפים 'עיבור', כתב הרמ"א, שבית המצטרף לעיר על ידי שהמרחק בינו ובינהּ אינו עולה על מידת 'עיבורה של עיר', כנ"ל – נחשב כקצה העיר, והעיר מקבלת עיבור נוסף, ומקצה עיבור זה מודדים את ה'תחום'. ויש שכתבו שבית זה אינו מקבל עיבור נוסף.
ונחלקו הפוסקים בביאור הדברים: יש אומרים שאלו הן דעות חלוקות, ולדעתם ההלכה כדעת המחמירים. ויש אומרים שאלו אינן דעות חלוקות, אלא, דברי המחמירים אמורים בבית שבעבר היה ראוי לדירה וכיום אינו ראוי, שהוא אכן אינו מקבל עיבור נוסף למרות שהוא עצמו נחשב כחלק מהעיר; ואילו דברי הרמ"א אמורים בבית שגם כיום ראוי לדירה.
[משנ"ב כד, וביה"ל ד"ה וכן; ביאורים ומוספים דרשו, 32 ו־35]