היום נלמד: האמירה והכוונה בברכת המזון
יום שלישי י"ב בטבת תשע"ז
מהו התענוג העיקרי של הנשמה היתֵרה בשבת?
ראוי לברך ברכת המזון מתוך סידור תפילה או 'בִּרְכּוֹן', ולא בעל פה. וכשמברך 'על כוס יין', יביט בכוס, ובכך לא יסיח דעתו מהברכה. ומעשה באחד שמת והתגלה בחלום לאחד מקרוביו, ואמר לו: "בכל יום דנים אותי על שלא דקדקתי לברך ברכת 'המוציא', ברכת הפירות, ברכת המזון בכוונת הלב". וכתבו בשם האריז"ל שעיקר השגת האדם ברוח הקודש, תלויה בכוונתו ובזהירותו בברכות הנהנין; ויש שכתבו שעיקר תענוג נשמה היתרה בשבת הוא מברכת המזון של סעודות שבת. [משנ"ב א; ביאורים ומוספים דרשו, 3-4]
באילו ימים כדאי במיוחד לברך ברכת המזון בקול רם?
טוב לברך בקול רם, כי הקול מעורר את הכונה; ובפרט בשבת, בראש חודש ובמועדים - שעל ידי זה לא ישכח להזכיר מעין המאורע. וכן בכל הברכות - ראוי להרגיל עצמו לברך בקול רם. ולכל הפחות, צריך שישמיע לאזניו מה שמוציא בשפתיו, ואם לא השמיע לאזניו יצא, ואף אם לא יצא קול מפיו, ובלבד שיוציא בשפתיו. אבל אם רק הרהר בלבו לא יצא. ואם מחמת אונס אינו יכול לברך, יהרהר את הברכה בלבו, ואם הסתלק האונס לפני שעבר 'שיעור עיכול', יברך בפיו. [שו"ע ב, ומשנ"ב ב-ג; ביאורים ומוספים דרשו, 5 ו־7]
באיזו שפה מדבר הקב"ה עם הנביאים?
מעיקר ההלכה מותר לברך ברכת המזון בכל שפה שהיא, ובתנאי שהיא מדוברת בפי רבים מאנשי המקום, ומובנת היטב למתפלל עצמו. ומצוה מן המובחר לברך בלשון הקודש, אשר בה יוצא ידי חובה אף כשאינו מבין את הלשון, ואשר יש בה סגולות ומעלות רבות, ובה מדבר הקב"ה עם הנביאים, ובה נברא העולם. ועוד, שנוסח הברכות תוקן בידי חכמים בדקדוק רב, ורמוזים בו סודות נשגבים, ואף כשאין זוכים לכוון באמירתן כראוי, הברכה עולה למעלה ופועלת את פעולתה. [שו"ע א, ומשנ"ב א; ביאורים ומוספים דרשו, 1-2; וראה משנ"ב סב, ג]