יום ראשון כ' בטבת תשע"ח
הפעם היחידה בה מובאת בשולחן ערוך הלכה בשם 'העולם אומרים'
מעיקר הדין מותר להתענות 'תענית חלום' בשבת. אולם, יש אומרים שאין היתר זה אלא כשראה את החלום שלוש פעמים, ויש אומרים שבזמן הזה אין להתענות כלל בשבת. ובשולחן ערוך מובא – בפעם היחידה בכל ארבעת חלקיו – בשם 'העולם אומרים', שכתוב ב'ספרים קדמונים' שאין להתענות בשבת אלא על שלושה או חמשה חלומות מסוימים. ומוסיף השולחן ערוך שניתן להתענות בשבת על כל חלום שאמרו עליו בגמרא שהוא רומז על רעה העתידה לבוא; וביארו הפוסקים דהיינו דווקא ברעה שיש בה סכנה, ולא בכזו שיש בה הפסד ממון בלבד. [שו"ע רפח, ה, ומשנ"ב כ]
האם מותר להתענות 'תענית חלום' בשבת?
כאמור, פעמים שמותר להתענות 'תענית חלום' בשבת. אולם, היתר זה אינו אלא כשנפשו עגומה עליו מִפַּחַד החלום, אבל מי שאין דרכו לפחד מחלום רע, או שהצער שתגרום לו התענית גדול מהצער שגורם לו החלום – אסור לו להתענות. וכשמסופק אם נפשו עגומה עליו במידה המצדיקה את התענית – יש שהורה שיתענה פעמיים בימות החול, ולמרות שעיקר התועלת בתענית חלום היא ביום שבו חלם, קבלת התענית בשבת נחשבת כאילו התענה בשבת, כיון שכוונתו לטובה, להמנע מחילול כבוד השבת. ויש שהורה שבזמננו לכל הדעות (ראה לעיל) אסור להתענות תענית חלום בשבת. [משנ"ב רפח, טו ו־יט, ושעה"צ טו; ביאורים ומוספים דרשו, 26-27]
מהו הזמן הראוי לאכילת הסעודה ביום השבת?
זמן אכילת סעודת היום בשבת – מי שנהנה מהקדמת הסעודה, וכגון שהוא כבר רעב, יקדים אותה, ומי שנהנה מאיחור הסעודה, כגון שהוא עדיין שבע מסעודת הלילה, יאכל בשעה מאוחרת. והאוכל בכל ימות השבוע סעודה הדומה לסעודת שבת, ישנה בשבת את זמן הסעודה, כדי שיהיה ניכר שהסעודה היא לכבוד שבת. אך לא יקדים לאכול בשעה שאינו נהנה מהסעודה, כגון שעדיין שָׂבֵעַ מסעודת הלילה, ולא יאחר את הסעודה לשעה שכבר יהיה רעב. וכן אם אוכל בחדר נאה יותר מזה שאוכל בו בימות החול, או בכלים נאים יותר – די בהיכר זה להורות שהסעודה היא לכבוד שבת. [שו"ע רפח, ז, משנ"ב כג-כד, וביה"ל ד"ה להקדים; ביאורים ומוספים דרשו, 31]