השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם 'כבוד הבריות' מתיר טלטול מת בשבת?
אנשים הנמצאים בסביבת המת ורוצים להוציאו שלא יסריח, באופן שהם יכולים לצאת למקום אחר ייצאו האנשים או נוציא את המת? האם היתר הוצאת מת נאמר גם כאשר רוצים להצילו מביזיון של גויים המתאספים סביבו? ומה הדין להוציא מת ממקום שנמצאים בו כהנים כדי שלא יטמאו בו? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שי"א סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
'מת' שנמצא בבית, והוא מסריח או עומד להסריח ויש בזה 'כבוד הבריות' שנמצאים בסביבת המת, חז"ל התירו להוציאו לכרמלית, ואע"פ שבכל הוצאה לכרמלית יש איסור דרבנן, כאן כיוון שזה מצב של 'כבוד הבריות' והוא דוחה ל"ת דדבריהם, התירו חז"ל.
שיטת הרמב"ם, שבאופן שבני אדם הנמצאים בסביבת המת יכולים ללכת למקום אחר, הם חייבים ללכת למקום אחר, וזה עדיף יותר מאשר להוציא את המת לכרמלית, כיוון שסובר הרמב"ם, שעיקר ההיתר בהוצאת המת לכרמלית, זה לא מפני כבוד המת, אלא כבוד הבריות, ולכן כאשר יש אפשרות שהאנשים ילכו למקום אחר, ילכו למקום אחר.
מביא השו"ע כמה שיטות באיזה אופן מותר להוציא מת לכרמלית:
יש מי שאומר שמותר רק ע"י ככר ותינוק, שהרי למדנו בסעיף א', שכל מת מותר לטלטלו ע"י ככר או תינוק ואע"פ שהוא מוקצה, כי באופן שיש דבר היתר על המת או לידו, לא ניכר שהוא מטלטל את המת, אלא הטלטול מתייחס לדבר ההיתר, א"כ גם כאן, כיוון שיש איסור של טלטול מוקצה בהוצאה לכרמלית, כדי להתיר איסור זה, יניח ככר או תינוק.
וי"א שכשמניח ככר או תינוק הוא מרבה בהוצאה, ואסור, ועדיף שיוציא את המת לבדו.
וי"א שע"י תינוק מותר להוציא את המת אפילו לרה"ר, כי הוצאת המת זה מלאכה שא"צ לגופה, ואין בזה איסור דאורייתא, שהרי הוא לא צריך שהמת יהיה ברה"ר, אלא הוא צריך שהמת לא יהיה כאן, ולכן התירו ע"י תינוק, כי גם האיסור של הוצאת תינוק הוא דרבנן, שהרי חי נושא את עצמו, ומדובר בתינוק שיכול ללכת קצת.
להלכה מביא המ"ב כדעה הראשונה, שמותר להוציא אותו ע"י ככר או תינוק לכרמלית ולא לרה"ר.
מה שהתירו לטלטלו לכרמלית או לרה"ר, זה לאו דווקא כאשר מדובר במת שמסריח, אלא ה"ה כשהמת נמצא בספינה, והגויים מתאספים סביבו ויש חשש לכבודו של המת, התירו חז"ל להוציא אותו לרשות אחרת כדי למנוע את הביזיון.
גוי יש לו דין כמו ככר או תינוק, ולכן מותר להוציא מת ע"י גוי.
אסור לטלטל מת ע"י ככר או תינוק, כדי שכהנים לא יטמאו בטומאתו, אלא ההיתר של ככר או תינוק זה רק לכבוד המת, ובצורך גדול כגון זה, יש מתירים ע"י גוי, כי אמירה לעכו"ם מותר במקום צורך גדול כאשר מדובר באיסור דרבנן בלבד.