השני הוא השמחה, והוא עיקר גדול בעבודה, והוא מה שדוד מזהיר, ואומר (תהלים ק, ב) עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה (מסילת ישרים פרק יט)
מדי יום נערמות על שולחנו של מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א מאות בקשות ופניות, בכתב ובעל פה במגוון נושאים שונים מכל רחבי העולם. סיפר לנו אחד המשמשים שליט"א, כי בדק וראה שרובן של הבקשות לברכה, הם בנושא זיווגים. שאנשים מגיעים לבקש ברכה על זיווג לעצמם, לילדים או למכר קרוב (ויהי רצון שבקרוב יוושעו כל הזקוקים לכך, ומדי יום רבינו שליט"א מעתיר על כל הפתקים – קוויטלעך, שמגיעים לפניו) – ואילו רובן של השאלות (שלא בדברי תורה) עוסקות בחוסר שמחה. כלומר, שאלות שונות בעניני שלום הבית שמקורן מבן הזוג שאינו מרוצה, שאלות מבני ישיבות שאינם שלמים עם דרכם, עם הישיבה בה הם נמצאים. שאלות מאנשים שאינם מרוצים ממקום הלימוד או העבודה, שאלות מגוונות ממנהלי מוסדות שיש להם ביקורת על נושאים כאלה ואחרים. הצד השווה בכולם, חוסר שמחה ושביעות רצון.
בהזדמנות, הזכיר רבינו שכל הצרות הבאות עלינו הרי הן משום שלא קיימנו את מצוות ה' בשמחה, וכדברי הרמב"ם סוף הלכות לולב: השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת הקל שצוה בהן עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר (דברים כח) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב כו'.
ובאורחות יושר סימן כ"ז כותב רבינו דברים נפלאים בנושא זה, ומביא מכל התורה כולה במעלת וחיוב קיום המצוות בשמחה, ומוסיף שם: "גילה האריז"ל לאיש סודו שכל מה שהשיג שנפתחו לו שערי החכמה ורוח הקודש, בשכר שהיה שמח בעשיית כל מצוה שמחה גדולה לאין תכלית, ואמר היינו דכתיב תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, פירוש – מרוב כל מיני תענוג שבעולם ומכל זהב פז רב ואבנים טובות ומרגליות" וכו'. ובשם החיד"א ז"ל, שאדם ששמח במצוה, את שכר המצוה פורעין בעולם הזה עי"ש עוד דברים נפלאים.
(דברי שיח)