בפרשת השבוע נאמר: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיך…", ודרשו חז"ל בדרך רמז: אל תקרי מָה, אלא מֵאָה, כלומר: מֵאָה ה' אלקיך שואל מעמך, ללמדך שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום. ורבותינו הראשונים מוסיפים על דרשה זו,
שבתוספת האות א' למילה 'מה', ישנן בכל הפסוק מאה אותיות – רמז למאה ברכות. ודרשה זו אסמכתא היא, ואין חובת מאה ברכות מדאורייתא, אלא מדרבנן. וכתבו הגאונים שדוד המלך הוא אשר תיקן לברך מאה ברכות בכל יום, כאשר פרצה בזמנו מגֵפה פלאית שבה מתו בכל יום מאה אנשים מישראל, ותיקן לברך מאה ברכות כנגד מאה המתים, והמגפה נעצרה.
בימות החול הרגילים, מברך כל אדם לפחות שמונים ושמונה ברכות בסדרי הברכות המחוייבות: שבע בִּרְכּוֹת קריאת שמע של ערבית ושחרית, ובחו"ל נוספת ברכה – 'יראו עינינו'. חמישים ושבע ברכות בשלש תפילות 'שמונה עשרה', תשעה עשרה בכל אחת מהן. שמונה עשרה ברכות השחר, ולחותמים בְּשֵׁם את ברכת 'לעולם יהא אדם' – נוספת ברכה. שתי ברכות התורה, ויש אומרים שהן נחשבות לשלוש. ברכת הציצית. ברכת התפילין (אחת או שתים, לדעות השונות). 'ברוך שאמר', ו'ישתבח'.
ובשבת, נחסרות שמונה ברכות מהחשבון, שהרי בכל תפילה מתפילות שמונה עשרה ישנן רק שבע ברכות, והגם שנוספת תפילת מוסף, עדיין חסרות עשרים ותשע ברכות. ומאידך, ישנה חובה לאכול שלוש סעודות, שבכל אחת מהן שש ברכות: על נטילת ידים, המוציא, וארבע ברכות בברכת המזון. וכן נוספות שלוש ברכות של קידוש, שתים בלילה ואחת ביום.
אכן, על כל הברכות המחוייבות נוספות ברכות המאכלים והמשקאות שאין חובה לאוכלן, וברכות 'אשר יצר', ועוד ברכות רבות, כגון ברכות הלל בראשי חודשים ובמועדים, ברכות הריח והראייה וברכות המצוות, כך שלמעשה אדם מברך בכל יום יותר ממאה ברכות, אלא שבשבת נדרשת יותר תשומת לב למספר הברכות, ולהוסיף באכילה ובשתייה מעבר לסעודות היום, כדי להגיע למאה ברכות. וכן בתעניות, בהן חסרות ברכות המאכלים, יש להשלים את הברכות בברכות הריח. ובעת הצורך, ניתן לצאת ידי חובה בשמיעת ברכות התורה וההפטרה מפי העולים לתורה.
וכתבו הפוסקים שאת מאה הברכות מונים לכל יום מתחילת הלילה שלפניו. ונחלקו לענין המסיים סעודה שלישית במוצאי שבת (או המתפלל ערבית של שבת מבעוד יום), אם ברכותיה נחשבות לברכות של שבת או של יום ראשון. ועוד נחלקו בנוגע לאדם שמסיבה כלשהי אינו יכול לברך מאה ברכות – אם יש ענין בכך שירבה בברכות כפי יכולתו.
[רבנו בחיי דברים י, ב; טור ושו"ע או"ח מו, ג, ומשנ"ב יד; ביאורים ומוספים דרשו, 11, 12, 13, 15 ו־16]
מהמם