סיפר בנו של מרן הגרי"ש זצ"ל, הגאון רבי אברהם אלישיב: "סיפור נורא שמעתי לאחרונה. היה זה לפני כארבעים שנה בערך, השכן שלנו היה ש"ב הרה"צ רבי שמואל שפירא זצ"ל, שהיה מגדולי חסידי ברסלב.
"אירע שבאחד הלילות בימי זקנותו הוא נפל ממשכבו באישון לילה. מחמת המכה שקיבל הוא לא הצליח לקום מהרצפה, גם זוגתו הישישה לא הצליחה לעזור לו, ולא מצאה פתרון אחר מאשר לזעוק לעזרה דחופה מהעוברים ושבים המעטים שאולי עדיין מסתובבים בסמטת מגורם בשעות מאוחרות אלו, וכך יעלו בדחיפות וירימו אותו מהארץ.
"אולם למרבה הפליאה, רבי שמואל היסה אותה מיד ואמר לה לא לצעוק חלילה לעוברים ושבים, היות וזה יכול להפריע לשכן ה"ה רבי יוסף שלו' אלישיב שזה עתה קם והתחיל בלימודיו הקבועים.
"ומה תעשה? שאלה אותו הרבנית. ור' שמואל ענה לה, שבוודאי בעוד חמש שעות יגיע מי מהנכדים וכך יקימו אותו מהרצפה.
"הרבנית המשיכה לשאול אותו: האם תשכב על הארץ במשך חמש שעות עם כאבים עזים? אולם ר' שמואל ענה לה שעדיף לו לסבול שעות רבות של כאבים בגופו, ולא להפריע חלילה לסדריו של המתמיד הרב אלישיב".
(בשיחה עם הרב יעקב הייזלר, המבשר תורני מטות מסעי תשע"ג)