הרב צבי וינברג
"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'" (שמות ט"ו, א')
במגילה (טז:) "כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו (עשרת בני המן) ומלכי כנען (שבספר יהושע) שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה". [ועי' תוס' רי"ד]
בשו"ת הלכות קטנות (למהר"י חאגיז זצ"ל ח"א סי' קפח) נשאל למה שיר השירים אינו כתוב כשירה אריח ע"ג לבינה, והשיב ע"פ מתני' במס' ידים (ג,ה) "כל השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים", "שמספר בו מאהבת ה' את עמו, ושלא להפריד ביניהם נעוץ סופו בתחילתו להורות הדבקות, שרווח לא יבא ביניהם, ולכך לא בא ברווחא דליבני".
ועי' חידושי הר"ן (מגילה שם) דשירת הים סתומה משני ראשיה, והטעם מפורש בהגדה לפי שסגר הקב"ה את הים על המצרים לפניהם ולאחריהם, וכ"כ במחזור ויטרי (סימן תקיט), אולם הרמב"ם (הל' ספר תורה ח,ד) כ' ששירת הים פרשה פתוחה היא.
(קב ונקי)