היום נלמד: ברכת הריח
יום ראשון י"א באייר תשע"ז
מדוע ראוי להמנע מהרחת לחם חם?
שני ריחות אין הנאתם חשובה דיהּ בכדי לברך עליה: 'ריח שאין לו עיקר', וריח שאינו חשוב. ריח שאין לו עיקר – כגון ריח שנותר באריזה של בשמים, או ביד שהחזיקה בבשמים. וריח שאינו חשוב – שאינו חשוב דיו מצד עצמו, או שאינו מיועד כלל להרחה, ואין רגילים להריחו במטרה להנות הימנו. ובהקשר זה נחלקו הפוסקים בנוגע ללחם חם שריחו נודף, אשר מלבד שאין ריחו חשוב, אינו מתקיים אלא לזמן המועט שבו הלחם עדיין חם – האם מברכים עליו "הנותן ריח טוב בפת" (וראה שו"ע ב); ומספק אין לברך, אך לכתחילה אין להריחו במטרה להנות מהריח, כדי שלא להכנס לספק חיוב ברכה. [שו"ע יד, משנ"ב נד-נו, שעה"צ מז, וביה"ל ד"ה המריח]
בשמים מעושנים – באיזה שלב מברכים עליהם?
בשמים שמעשנים אותם על גבי גחלים – ומכונֶה דבר זה בפי חכמינו ז"ל 'מוגמר' – מברכים עליהם כפי הברכה הראויה לבשמים – 'עצי בשמים', 'עשבי בשמים', או 'מיני בשמים'. ומכיון שצריך לברך בסמוך להנאה, ולפני תחילתה – יש לברך לאחר עלות העשן, ולפני שיגיע הריח לאפו; ובדיעבד ניתן לברך גם לאחר מכן. והגם שהבשמים נשרפים, אין זה נחשב שהאש מכלה את הנאת הריח, אלא אדרבה היא גורמת להגברת הריח והפצתו. ואף אם לא נותרה ממשות של הבושם עצמו, ניתן לברך על הריח, ואין זה נחשב ל'ריח שאין לו עיקר' שאין מברכים עליו. אולם, אם מטרת העישון היא לסילוק ריח רע, אין לברך על הריח. [שו"ע יב-יג, משנ"ב מו-מט, וביה"ל ד"ה משיעלה; וראה ביה"ל ריז, ג, ד"ה אלא]
האם ראוי להריח אתרוג בסוכות?
אתרוג שיוּעד למצות 'ארבעה מינים', נחלקו הפוסקים אם מברכים על ריחוֹ: יש אומרים שאף בשעה שנוטלו לקיום המצוה – אם נטלו בידו גם על מנת להריח, מברך על ריחו. ויש אומרים שבשעת קיום המצוה אינו מברך על הריח, כיון שהנטילה לשם מצוה, שהיא חובה, מבטלת – למשך קיום המצוה – כל מטרה אחרת בנטילת האתרוג, ואין זה נחשב שנטלו גם על מנת להריח; ויש אומרים שלדעה זו, הקצאת האתרוג לקיום המצוה מבטלת את ייעודו להרחה למשך כל ימי חג הסוכות. ומספק אין לברך על האתרוג במשך כל ימי החג, ויש להמנע מהרחתו במכוּון, כדי שלא להכנס לספק חיוב ברכה. [שו"ע יד, משנ"ב נא-נג, וביה"ל ד"ה המריח; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 39]