השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם בור מים ממעט משטח הקרפף? • בנו מחיצה לפני שבנו את הבית האם מועיל לבנות מחיצה נוספת מבפנים למחיצה הקיימת כדי להתיר בטלטול? • ומה הדין כאשר טח בטיט עבה את המחיצות של הקרפף, האם בכך ממעט אותו משטח בית סאתיים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שנ"ח סעיף ד' – סעיף ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
דברים שהם מתשמישי הקרפף, אינם ממעטים את שטח הקרפף, כגון, אילנות, שהרי לכאורה אם נחשיב את הקרפף ללא האילנות, לא יהיה בו יותר מסאתיים, אבל כיוון שהאילנות הם מתשמישי הקרפף, שהרי אנשים נוטעים אילנות בתוך הקרפף כדי להנות מהצל שלהם, ממילא גם שטח האילנות בכלל הקרפף, ואפילו שיש באילנות גובה י' ורוחב ד', אינם ממעטים את שטח הקרפף, והחידוש בזה הוא מבאר המ"ב, שאע"פ שהגבהה של י' טפחים עם רוחב ד' על ד' טפחים, היא חולקת רשות לעצמה והיא רה"י, והייתי חושב שאילנות בגודל כזה ייחשבו כשטח בפ"ע לעניין שהם ימעטו את הקרפף, קמ"ל שלא, וכן בור מים שאם נחשיב את שטח הקרפף ללא בור המים, לא יהיה בו יותר מסאתיים, אבל כיוון שהבור מתשמישי הקרפף הוא נידון כהקרפף, וכן גינה שזורעים בה זרעים, נחשבת כקרפף, ולא נחשבת כתשמישי דירת אדם והיא אסורה בטלטול אם שטחה יותר מבית סאתיים, אבל בור המים נכלל בתוך הבית סאתיים, שהרי הוא משמש את השקיית הזרעים, ואומר המ"ב, שבכל מקרה גם דברים שאינם מתשמישי הקרפף, אם הם לא מחוברים לקרפף עצמו, ודאי שהם לא ממעטים את שטח הקרפף.
עמוד אינו מתשמישי הקרפף, ואם יש בגובהו י' וברוחבו ג' טפחים, הוא ממעט את שטח הקרפף, ובפחות מכך הוא מתבטל.
שטח שגודלו יותר מבית סאתיים שמוקף במחיצות ויש בו דיורים, והמחיצות קדמו לדיורים, המחיצות אינם מתירות בטלטול, אא"כ קודם היו דיורים, ורק אח"כ המקום הוקף במחיצות, ואם קודם בנו את המחיצות ואח"כ נתיישבו בתוכו, צריך לסתור את המחיצות ולבנותם חדש לשם דיורים, וכפי שלמדנו לעיל בסעיף ב', שהשו"ע אמר, שא"צ לסתור את כל המחיצה , אלא מספיק לסתור אורך של יותר מי' במחיצה שבכך אינה נחשבת מחיצה, ואח"כ יחזור ויגדור את הפירצה לשם דיורים.
יש עצה נוספת לזה, שאינו צריך לסתור את המחיצה, אלא יבנה מחיצה חדשה מבפנים למחיצה הקודמת באורך י' אמות, ואז אנו רואים כמו שהמחיצה ישנה התבטלה באותו מקום, והוא משתמש כרגע רק במחיצה החדשה, והלא היא נעשתה לשם דיורים, אבל יש בזה תנאי אחד, והוא, שהמרחק בין שני המחיצות יהיה לפחות ג' טפחים, ואם המחיצה החדשה סמוכה לישנה בתוך ג', אנחנו רואים אותה כהוספה למחיצה הישנה, ואינה מתירה בטלטול.
בסעיף ז', חוזר השו"ע לעסוק במה שעסק בסעיפים ד' – ה', אלו דברים ממעטים את שטח הקרפף שלא יהיה בו יותר מבית סאתיים, ומבואר, שאם טח בטיט עבה את המחיצות, ועי"ז אין כרגע שטח של בית סאתיים, שהרי הטיט מיעט את שטח הפנימי של אותו מקום, הדבר תלוי, אם הטיט יכול לעמוד בפ"ע גם לא המחיצות, הוא ממעט, אבל אם הטיט לא יכול לעמוד בפ"ע אא"כ יהיו את המחיצות, הטיט לא נידון כדבר שעומד בפ"ע, והוא לא ממעט את שטח הקרפף, ויש חולקים ואומרים, שכל שיכולה לעמוד עם הכותל, אפילו שהיא לא יכולה לעמוד ללא הכותל, זה ממעט, ואומר המ"ב, שלעת הצורך יש להקל.
אדם שטח בטיט וכיוון לשם דיורים, אבל לא מיעט עי"ז את שטח הסאתיים, זה לא מועיל להתיר, שמכיוון שהטיט קרוב תוך ג' למחיצה הישנה, הוא חלק ממנה, וכל מה שאפשר לדון בזה ולהתיר, זה רק מחמת שהשטח של הסאתיים התמעט, אבל לא משום שהוא בנה מחיצה חדשה, שהרי זה מוגדר כהמשך למחיצה הישנה, והישנה נעשתה לפני הדיורים, ואינה מועילה להתיר.