יום חמישי ב' באדר תש"פ
מדוע נוהגים להשתמש במשטחי לישה ממתכת חלקה לצורך לישת המצות?
בלישת הבצק לְמַצּוֹת, אין להשתמש בכלי לישה שיש בהם סדקים או שקעים אשר לא ניתן לנקותם לאחר הלישה, כיון שהבצק החודר לתוכם מחמיץ, ומתערב לאחר מכן בבצקים האחרים שילוּשו בכלים אלה.
ויש להקפיד על כך גם בנוגע למשטחי הלישה והרידוד, ואין די בפריסת מפה או סדין על השולחן, אלא אם כן יחליפו אותם כל 18 דקות, משום שהבצק חודר לתוך הבד, ומחמיץ, ולאחר מכן שב ומתערב בבצקים האחרים.
ומנהג המדקדקים במצוות, להשתמש במשטחי לישה ורידוד העשויים ממתכת חלקה או מאבן חלקה, ויש המצפים גם את כלי הרידוד במתכת חלקה, או בזכוכית חלקה.
[שו"ע תנט, ד, ומשנ"ב לט]
האם מותר להניח מצות אפויות בסמוך לקמח כשר לפסח?
אם בצק הַמַּצּוֹת רך מדי, ויש צורך להקשותו, אין לעשות זאת על ידי הוספת קמח לבצק, כנהוג בשאר ימות השנה, אלא על ידי הוספת בצק קשה; מפני שקמח הנוסף לבצק בפני עצמו אינו מתערבב בתוכו כראוי, וקיים חשש שלא יֵאָפֶה, ולאחר מכן יתערב במים, או בתבשיל, ויחמיץ.
ומסיבה זו, העוסק במדידת הקמח לצורך האפייה, לא יתקרב אל הבצק ללא שטיפת הידיים וניקוי הבגדים תחילה, כיון שבעת העיסוק בקמח נותר קמח על ידיו ועל בגדיו, והם עלולים להיצמד לבצק. ואף לאחר אפיית המצות, יש להרחיקן מהקמח, מחשש שמא יצמד אליהן מעט מהקמח, ולאחר מכן יתערב במים ויחמיץ.
[שו"ע תנט, ו, ומשנ"ב מב ו־מה]
מה דינו של בצק לְמַצּוֹת שנילוש בסמוך לפתח התנור?
כפי שלמדנו, את לישת הבצק לְמַצּוֹת אין לעשות במקום שהוא עשוי להתחמם, וכגון במקום שהשמש זורחת, או בסמוך לפתח התנור. ובדיעבד – אם ידוע שהבצק אכן התחמם, המצה אסורה באכילה בפסח. ואם לא ידוע שהתחמם, נחלקו הפוסקים: יש אומרים שהמצה מותרת, ואף אם עשה כן במזיד. ויש אומרים שאם לא ידוע לנו בוודאות כי פני הבצק לא הלבינו לפני האפייה – המצה אסורה. ואף במקרה שידוע לנו שלא הלבינו, אם לא אפה את הבצק מיד לאחר שנילוש במקום החַם, אם הלישה במקום החם נעשתה במזיד – המצה אסורה משום 'קנס', ואם נעשתה בשגגה – ניתן להקל בשעת הדחק.
[שו"ע תנט, ה, משנ"ב מא, ושעה"צ נו; ביאורים ומוספים דרשו, 47]