יום רביעי י"ב בניסן תשע"ח
האם נשים מצוּות במצוַת 'שביתת בהמתו'?
נאמר בתורה: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ", ודרשו חכמינו ז"ל, שאדם מצוּוה שכל בעלי החיים שברשותו – חיות, בהמות, עופות ודגים – ישבתו בשבת מהמלאכות האסורות לאדם; ומצוה זו מכוּנה 'שביתת בהמתו'.
ולמרות שזו מצוַת עשה ש'הזמן גרמא', נשים מצוּות בה, ככל איסורי שבת. ויש שכתבו ששביתת בהמתו היא מצוַת לא תעשה, הנדרשת מהכתוב: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת... לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה... וּבְהֶמְתֶּךָ.
ונחלקו הראשונים אם יש מצוַת שביתת בהמתו ביום טוב, והרמ"א פוסק כדעת המֵקלים, אך למעשה יש להחמיר.
[שו"ע שה, א ומשנ"ב א; ביאורים ומוספים דרשו, 1-2]
האם מותר להניח מחט על גבי בהמה היוצאת לרשות הרבים?
כאמוּר, אדם מצוּוה על שביתת בהמתו וכל בעלי החיים שברשותו; ולפיכך, אסור לאפשר לבהמתו לצאת בשבת לרשות הרבים כאשר מונח על גבה משָׂא, כדרך שאסורה 'הוצאה' לאדם.
ואף אם מונח על גבה חפץ שאינה חשה בו כלל, והוצאתו נעשית כ'מתעסק' בעלמא, וכגון שמונחת על גבה מחט – אסור לאפשר לה לצאת עמו לרשות הרבים.
ואף לדעת הסוברים שביום טוב אין מצוַת שביתת בהמתו (ראה לעיל) – אסור מדרבנן להוציא משָׂא על גבה לרשות הרבים, משום שזהו מנהג חוֹל, וכן כדי להִמנע מהשימוש בבעלי חיים, האסור בשבת וביום טוב.
[שו"ע שה, א, ומשנ"ב א; ביאורים ומוספים דרשו, 2 ו־6]
מדוע מותר לאפשר לבהמה לצאת בשבת לרשות הרבים עם רסן?
בהמשך לאמוּר: מותר לאדם לאפשר לבהמתו ולכל בעל חי שברשותו לצאת בשבת לרשות הרבים עם אביזרי שמירה – רסן, אפסר, רִתמה, וכדומה – משום שהם נחשבים כבגד וכתכשיט לאדם, אשר אין בהם איסור 'הוצאה'.
היתר זה מוגבל דווקא לאביזר שמירה שבו מקובל להוציא בהמה זו לרשות הרבים בימות החול, אבל אביזר שמירה שאין בו די עבור בהמה זו, או שהוא מוגזם מאד ביחס לבהמה זו – אינו נחשב כבגד, ואסור לאפשר לבהמה לצאת עמו. והדבר תלוי באופיו הכללי של מין בהמה זו, ובאופיה הפרטי של בהמה זו.
[שו"ע שה, א ו־ד, משנ"ב א-ב, ושעה"צ ח]