מדוע לא ראוי לשתות הרבה בסוף הסעודה?

ט' חשון- ק"ע ח' - ט"ז
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מדוע לא ראוי לשתות הרבה בסוף הסעודה?
מה צריך לדעת כדי שלא יהיה חשש ריבית כשמזמינים אורחים?
האם יש בעיה הלכתית לשתות מכוס ששתו ממנה אחרים?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א


סימן ק"ע סעיף ט'

– דברי מוסר שינהג אדם בסעודה –

באיזה אופן ראוי לאכול שום ובצל? | לא ינשוך פרוסה וניחנה על השולחן | מדוע לא ראוי שישתה הרבה בסוף סעודתו? | האם יש עניין לכבד הגדול לאכול תחילה כשאין קערה מרכזית? | באיזה אופן שייך ריבית באורח? | קינוח הפרוסה בקערה | שלא לשתות מכוס של חבירו

לא יאכל שום או בצל מראשו, שהחלק שבפרי שבהם הוא משובח, והעלים שבהם הם החלק הפחות משובח, וממילא זו כוונת השו"ע, שאם יתחיל לאכול מן הפרי עצמו יש בזה משום רעבתנות, ואין זה מידת דרך ארץ, אא"כ מדובר בשבתות וימים טובים שהאכילה והתענוג בהם היא מצווה, משא"כ ביום חול.

לא יחזיק אדם מאכל בידו האחת ויתלוש אותו בידו השנייה.

סעיף י'
אדם לא יכניס פרוסה לתוך פיו וינשוך אותה ואח"כ יניח אותה על השולחן, כי זה ממאיס את הבריות.

סעיף י"א
לא ישתה אדם שתי כוסות בב"א בתוך סעודתו ויברך בהמ"ז, מפני שנראה כגרגרן, המ"ב מסביר, שכוונת השו"ע לומר, שאדם לא ישתה שתי כוסות בסוף סעודתו ויברך בהמ"ז, שאז זה מראה שהוא שותה הרבה כדי להשרות את המאכל, כדי שיוכל לאכול פעם נוספת, וזה לא מנהג טוב.

סעיף י"ב
הגדול שבמסובין לוקח לאכול ראשון, המ"ב מסביר, שזה לאו דוקא אם יש קערה מרכזית, אלא אפילו אם הגישו כל אחד מנה אישית, הגדול הוא זה שלוקח ראשון לאכול, ואחריו לוקחים שאר המסובין.

סעיף י"ג
אדם שנכנס להתארח אצל בעה"ב, לא יאמר "תנו לי לאכול" אלא הם צריכים להציע לפניו לאכול.

אדם שאירח את חבירו, כעבור זמן, שחבירו לא יאמר לו, בא תאכל איתי כמו שאתה נתת לי אז, כי זה נראה כפורע את חובו, ויש לחוש שמא יתן לו סעודה גדולה יותר, ונמצא שפורע לו ריבית, ומותר באופן שאומר לו, בא תאכל איתי עכשיו ואח"כ תפרע לי, כי אז הוא רוצה שיהיה לו הרגשה נעימה, לא שהוא מתארח אצלו בחינם, אלא אח"כ מחזיר לו, ולא כמו חוב.

סעיף י"ד
אסור לאדם לפרוס פרוסה ע"ג הקערה, שמא תיפול לקערה ותימאס, אלא מותר לקנח את הקערה בפרוסה ואח"כ לאוכלה.

סעיף ט"ו
לא ילקט אדם פירורים ויניח על גבי השולחן, שזה ממאיס את חבירו, ולא ינשוך פרוסה לפיו ויניח את הנותר על השולחן, שגם זה מאוס.

סעיף ט"ז
לא ישתה מהכוס ויתן לחבירו, מפני סכנת נפשות, שמא זה מאוס לחבירו לשתות מכוס שתה מישהו אחר, ויתבייש שלא לקבל ממנו, וישתה, ויחלה מרוב המאיסות.

אסור לאדם לשתות מכוס ששתה אחר, שמא ההוא חולה, והשני יחלה מכח אותו ראשון.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן