"וֶהֱשִׁיבְךָ … וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת, וְאֵין קֹנֶה – אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית וגו'" (כח, סח-סט)
בס' אוצר שיחות חכמים, (חלק דעת זקנים שמע שלמה), מובא מעשה שאיש עני והגון הפציר בהר"ר א"ב קלוגר זצ"ל ליתן לו כת"י על התורה מחיבורי הג"ר שלמה קלוגר זצ"ל לנסוע עם הכת"י לקבץ מעות להדפיסו.
לרוב הפצרתו נעתר אליו, והאיש ההוא שם לדרך פעמיו, ולא הצליח בדרכו ולא קיבץ מעות די צורך ההדפסה ויצר לו מאוד.
ויבוא לפני רב גדול ומפורסם א' וישפוך את מר שיחו שבכל מקום מזכירים כ"כ את שמו של המחבר בחרדת קודש וכל ספריו יקרים וחביבים מאוד בעינם, ומדוע עלה הגורל על ספר זה שלא לבוא לדפוס.
ויבקש הרב מאת האיש להראות לו את החיבור, ויפתח את הספר וימצא כתוב בפ' כי תבא ביאור על הפסוק "והתמכרתם.. לעבדים ולשפחות ואין קונה – אלה דברי הברית" שהקשה דיש להבין הסמיכות של הפסוקים.
וכ' שהנה בעוה"ר ימים באים קודם ביאת המשיח אשר קרן התורה ישפל עד שיסע איש עם ספר חדש למוכרו ולא ימצא שום קונה עליו, וזה מרמזת התורה "וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת, וְאֵין קֹנֶה – אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית", שלא ירצה שום איש לקנות את דברי התורה.
ויאמר לו הרב עתה נפתרה חידתנו יען כי בחיבור הזה נפיק מפומיה דהרב המחבר הק' כי אין קונה שום ספר בימים הבאים, לכן נתקיימו דיבוריו הקדושים דווקא בספר הזה שלא רבו התורמים עליו להדפיסו.