הרה"ג יהודה לב
לחיים בשתיית כוס יין
מקור אמירת לחיים בשתיית יין "מעשה ברבי עקיבא שעשה משתה לבנו ועל כל כוס וכוס שהביא אמר חמרא וחיי".. (שבת סז, ב).
הטעם באמירת "לחיים"
לפי שנקנסה מיתה על האדם בשביל אותו היין למ"ד עץ הדעת גפן היה לכן אומרים לחיים (דעת זקנים מבעלי התוספות פרשת שמיני), טעם אחר:שהיין גרם קללה לעולם בימי נח שנשתכר, לכן אומרים לחיים דהיינו שהיין לא יזיק לנו רק שיהיה לחיים (ליקוטי הפרדס).
טעם אחר: על פי הגמרא סנהדרין (מג, א) היוצא ליהרג (במיתת ב"ד) משקים אותו לבנה בכוס של יין כדי שתיטרף דעתו שנאמר (משלי לא ו) "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש" ולכן אומרים שהמשקה שאנו שותים יהי לנו לחיים ולא כאותו שהוציאו למות.
טעם אחר: על פי הגמרא (עירובין סה, א. סנהדרין ע,א) שאומרת "לא נברא היין אלא לנחום אבלים" ואנו אומרים שהמשקה יהיה לחיים ולא כיין ששותים לנחם אבלים.
כיסוי ראש
"אסור לילך ד' אמות בגילוי ראש" (שו"ע סימן ב סעיף ו).
מקור הדין: בגמרא בקדושין (לא, א) רב הונא בנו של ר' יהושע לא היה הולך ארבע אמות בגילוי ראש והסביר את מנהגו לפי ששכינה למעלה מראשי.
והטעם: לפי שכיסוי ראש מצביע על יראת שמים כמו שמצאנו בגמרא בשבת (קנו, ב) אמו של רב נחמן בר יצחק שהזהירתו לכסות ראשו כדי שיהא עליו מורא שמים (ט"ז ח ס"ק ג).
טעם אחר: לפי שיש בגילוי הראש משום "ובחוקתיהם לא תלכו" (ט"ז שם).
טעם אחר: משום שיש בכיסוי הראש היכר מיוחד בין עובד אלוהים לאשר לא עובדו.
תבלה ותתחדש על מנעלים
הלובש בגד חדש נוהגים לברכו בברכת תבלה ותתחדש, אבל אין מברכים כן את הנועל נעלים חדשות, הטעם: לפי שהיו צרכים להמית בהמה אחרת בשביל עשית מנעליו וכתיב (תהילים קמה ט) "ורחמיו על כל מעשיו" (רמ"א רכג ו בשם מהרי"ו בפסקיו) ומוסיף ברמ"א (שם) והנה טעם זה חלוש מאוד ואינו נראה מ"מ רבים מקפידים על זה שלא לאומרו.
תפירה כשלובש הבגד
נוהגים שאין תופרים בבגד בשעה שאדם לבוש בו (ליקוטי מהרי"ח ח"א)
והטעם: משום שקשה לשכחה (חופת אליהו רבה סוף שער ג כף החיים יור"ד קטז אות ריב). ולשם רע (ספר זכירה ענין סגולות)
טעם אחר: משום סכנה דעל פי רוב גומרים תפירת תכריכי המת כשהוא לבוש בזה (מטעמים מערכת בגדים אות ז). ועוד משום סכנה שלא יפגע המחט בבשר (אוצר דו"מ עמוד 452 בשם אוצר כל מנהגי ישורון סימן ח בגד ב).
אם נחוץ לו לתפור הבגד כשהוא לבוש יטול קיסם או חוט בפיו בשעת התפירה ויאמר "ה' ישמרני מכל רעה" (ספר זכריה ענין סגולות, ספר עץ חיים בהגהות זר זהב אות ב).
ויש שלא הקפידו בדבר זה (חזו"א הובא בטעמא דקרא הנהגות חזו"א אות ל).
שליבת אצבעות הידים
יזהר שלא לשלב אצבעותיו זו בזו, והטעם: לפי שהם כוחות העליונים ימניים ושמאלים ואין לערבם (מעבר יבוק הו"ד טעמי המנהגים ליקוטים אות נד). טעם אחר: משום ששילוב אצבעות הידים סימן להתעוררות הדינים (יסוד ושורש העבודה שער הכולל פרק יט). טעם אחר: משום ששילוב ידים מביא לידי דאגה (ספר זכירה עניני סגולה ורפואה). ויש שלא הקפידו בדבר זה (וכן דבר זה לא נכתב במשנ"ב).
לבריאות (אסותא) (פדר"א פרק נב)
הטעם שאדם שמתעטש אומרים לו אסותא (לבריאות)
לפי שמיום שנבראה העולם לא היה אדם חולה אלא היה הולך בשוק ומתעטש והיתה נשמתו יוצאת מנחירו עד שבא יעקב אבינו ובקש שיחלה האדם קודם שימות (אוצר דינים ומנהגים עמוד 244).
סגולת אמירת "אמר רבי בנימין" למצוא אבידה
"אמר רבי בנימין הכל בחזקת סומין עד שבא הקב"ה ומאיר את עיניהם מן הכא (בראשית כא יט) "ויפקח אלהים את עינה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת" (מדרש רבה בראשית פרשה נג יד) וכתבו המפרשים שהבאר היתה אלא שלא ראתה את הברכה וע"י בכיה ותפילה פקח ה' את עיניה וכדרך שה' פקח את עיניה כן יפקח ה' את עינינו למצוא את מה שנאבד.
וסגולה לומר מימרא זו במקום שנאבד אבידה ובדוקה ומנוסה בפי כל (פניני רבינו הקה"י עמוד קיג).
אם ירצה השם
נוהגים לומר על כל מעשה שיעשה בעתיד אם ירצה השם, והטעם: על שם הנאמר במדרש (אוצר מדרשים עמוד 273) לעולם אל יאמר אדם לעשות דבר אלא בגזרת המקום שנאמר (משלי יט כא) "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" (אוצר דינים ומנהגים עמוד 18).
סמך לדבר: "עצת ה' היא תקום" היא אותיות אם ירצה השם (אוצר דינים ומנהגים בשם השל"ה שער האותיות עמוד ס).