הרב אברהם פוקס
הרה"ק רבי דוד מלעלוב, הלא הוא מייסד חסידות לעלוב שהיה חי בפולין לפני כמאתיים שנה, היה מסובב ברחבי המדינה ומקרב יהודים לעבודת ה' ונותן כתף תומכת לכל נצרך. אהבת ישראל שפיעמה בקרבו היתה לשם דבר, וסיפורים מופלאים היו מספרים אודותיו. לעיתים היה מצטרף אליו תלמידו הגדול הלא הוא רבי ישראל יצחק קאליש, מי שלימים יתפרסם כאדמו"ר הזקן מוורקא, וכך היו השניים סובבים ברחבי פולין הקפואה והמושלגת בימי החורף, תרים אחר ניצוץ יהודי הזקוק לאש וגחלים כדי לשוב ולבעור ולהאיר את הלב באור היהדות.
באחד הלילות הקרים תרו אחר אכסניה למען יוכלו להניח בה את ראשם ולחמם קמעא את גופם הקפוא. השעה היתה מאוחרת ובאכסניה שאליה הגיעו כבר לא היה מי שיפתח את הדלת בעבורם, הצדיקים הקישו בדלת, והבעלים שהתעורר לשמע הדפיקות הביט מן החלון וראה שני יהודים נשואי פנים דופקים על דלתו. הוא הזדרז לפתוח את הדלת עבורם ומה רבה היתה התרגשותו למראה הצדיקים שבאו ללון אצלו.
מיד הכניס עצים לתנור והניח על האש כלי עם מים להכין משקה חם לצדיקים שבאו בצל קורתו, והצדיקים – כדרכם של צדיקים ישבו ועסקו בתורה ובעבודת ה'.
לפתע נשמעו דפיקות חזקות בדלת, בעל הבית מציץ לראות מי הוא שדופק עזות בשעה מאוחרת שכזו, ומן העבר השני הוא רואה גוי הנראה כאחד מן התושבים של הכפרים שבסביבה, והגוי צועק "קר לי, אני קופא, הצילו!!" הוא פותח את הדלת ומזמינו להיכנס פנימה. הגוי מודה לו ומתיישב על כסא שמראה לו הבעל הבית, אך לאחר רגעים אחדים הגוי, אומר לבעל הבית "אני מוכרח לצאת", ויוצא בחופזה מן הבית.
עוברות מספר דקות ושוב מכה הגוי בדלת בצעקות "קר לי, אני קופא, הצילו!!", הוא נכנס בשנית לאכסניה, יושב רגעים אחדים ושוב בורח כאילו נשכו נחש. רבי יצחק מוורקא פונה לרבו רבי דוד'ל מלעלוב בתמיהה "רבי, מה קורה פה?", מילא קר לו בחוץ, אך למה לאחר כמה רגעים הוא בורח?
רבי דוד מביט בתלמידו האהוב ואומר לו: "כששני יהודים עוסקים בתורה השכינה שרויה ביניהם והגוי לא מסוגל לסבול קדושה זו ולכן הוא בורח החוצה אל הכפור. והסמיך על מעשה זה נכדו, הלא הוא הרה"ק רבי שמעון נתן נטע בידרמן – האדמו"ר מלעלוב זצוק"ל, את הגמרא במסכת עבודה זרה שמספרת שלעתיד לבוא יבואו אומות העולם ויבקשו שכר, יאמר להם הקב"ה מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה. וממשיכה הגמרא ואומרת שהם נכנסים לסוכה וה' מקדיר עליהם חמה והם מבעטים ויוצאים ממנה. ומקשים העולם, מדוע הם מבעטים בה ולא די להם במה שיוצאים מהסוכה? אלא הם אינם יכולים לסבול את הקדושה של הסוכה ולכן הם מבעטים בה.