הרב צבי וינברג
"וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי" (במדבר ל"ג, ט"ו)
בס' מקדש הלוי (לרי"צ דינר זצ"ל) מקשה: מדוע לא הזכירה התורה את מעמד הר סיני וקבלת התורה, כפי שהזכירה מאורעות אחרים שאירעו במהלך מסעות ישראל, כקריעת ים סוף, מי מרה, מי רפידים, ופטירת אהרן הכהן? וכי מתן תורה חשוב פחות מאשר מאורעות אלו?
ונראה לומר, שהתורה ביקשה להדגיש שמעמד הר סיני אינו פרט הסטורי, אותו ניתן להזכיר כבדרך אגב כאשר עוסקים בתקופת התרחשותו, התורה הינה עכשווית והיא נוגעת אלינו בכל יום ויום, כאשר בכל יום אנו מחוייבים לראות את עצמנו כאילו רק היום קבלנוה.
ועל כן, אילו היתה התורה מזכירה את מתן תורה במסגרת תיאור מסעות בני ישראל, היה משמע מכך כי מדובר בעוד מאורע אשר אירע במקום מסויים ובזמן מסויים, בעוד המסר אותו מבקשת התורה להעביר הינו הפוך לחלוטין, ועל פיו התורה אינה שייכת למקום מסויים ואף לא לזמן מסויים, אלא בכל יום ויום ובכל מקום ומקום זהו זמנה וזהו מקומה.
(קב ונקי)