הרב ישכר בנדיקט
ניגון חדש כל שבת
הרבי בעל 'אהבת שלום' מויז'ניץ זי"ע, היה מלחין ניגון חדש בכל שבוע לכבוד שב"ק, אותו היה שר בזמירות לשבת בעת עריכת השולחן הטהור.
פעם ראה יהודי את הרבי מתהלך ואומר לעצמו מתוך דאגה: "הנה, כבר הגיע יום רביעי, ועדיין אין לי לשבת קודש"… כך הלך וחזר על הדברים אלו כמה וכמה פעמים.
מאחר והרבי לא פירט בדבריו מה בדיוק חסר לו לכבוד שבת קודש, חשב הלה ברוב תמימותו כי כוונת הרבי היא על צרכיו הגשמיים, וכיון שאותו יהודי היה עשיר ובעל אמצעים, שאל את הרבי לכמה כסף הוא זקוק, ברצותו להשלים את חסרונו. ענהו הרבי בכובד ראש: "וכי כסף נחוץ לי לשבת? ניגון חדש עדיין אין לי לכבוד שבת קודש". (נר החיים)
שיר ושבחה – גם בעמק הבכא
גם בזמנים הקשים ביותר בשנות השואה היה כ"ק אדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצוק"ל, שש ושמח, ואף שר ניגונים. כשהיה חוזר לצריף בלילות שבת, היה מתיישב על הדרגש, ובמקום לישן היה מתחיל לזמר לעצמו זמירות שבת, מניגוני בית אבא, כפי ששרו בצאנז, בראפשיץ, בדינוב או בסיגעט.
בתחילה היה שר בשקט ומפזם לעצמו, ואט אט קולו עלה והתגבר, וכל היהודים בצריף, במקום 'לישון' על דרגשיהם, היו נסחפים אף הם בלהט השירה, כשהרבי היה מצוי באטמוספרה אחרת, וכאילו נמצא בעריכת השולחן הטהור כבימים כתיקונם. לאחר מכן גם היה אומר דברי תורה ברשפי אש. (מתוך הספר לפיד האש)
לומר את הזמירות מתוך הסידור
מקפיד היה מרן הגר"ש ואזנר בעל 'שבט הלוי' זי"ע, בשבתות ויו"ט בבוקר, לומר את הזמירות והקידוש והברכה דווקא מתוך הסידור. פעם גילה את טעם הנהגתו זו ואמר:
"בשבת ויום טוב התפלה היא ארוכה, וכאשר אדם מגיע לקידוש, ראשו בל עמו מחמת רעבונו והוא חוטף את המילים והברכות. בשל כך אומר אני את הזמירות והקידוש והברכות מתוך הסידור דייקא, כדי למתן מעט את תאוות האכילה בכדי שאוכל לברך בכוונה"… (רחמי הרב עמ' קצח)
(נעזרנו בקונטרס 'מעשי זכרון' המודפס בסוף זמירות שבת עוז והדר 'מהדורת הוכמן')