יום ראשון טז חשון תשעח
מדוע בתפילה של שבת יש רק שבע ברכות?
מעיקרו של דבר, היה ראוי להתפלל בשבת וביום טוב תפילת 'שמונה עשרה' רגילה, ולהזכיר את השבת ב'יעלה ויבוא', כראש חודש וחול המועד. אולם, כדי להקל על בשבת וביום טוב, תיקנו חכמינו ז"ל שיאמרו רק את שלוש הברכות הראשונות, ושלוש האחרונות, והוסיפו ברכה אמצעית הנסובה על השבת ויום טוב. ולפיכך, מי שטעה והחל בתפילת שמונה עשרה של חול, ונזכר באמצע תפילתו, יסיים את הברכה שעומד בהּ, כיון שמן הדין היתה ראויה להֵאמר, וישוב ויאמר מתחילת הברכה האמצעית של שבת. אולם, בתפילת מוסף – כיון שאף בראש חודש ובחול המועד אומרים בה רק שבע ברכות, הרי שאין יֶתֶר הברכות ראויות להֵאמר, ולכן לא יסיים את הברכה, וישוב ויאמר מתחילת הברכה האמצעית של מוסף.[שו"ע רסח, ב, ומשנ"ב ב-ד]
מה ההבדל בין הטועה בתפילת מוסף בשבת רגילה לטועה בשבת ראש חודש?
ברכת 'חונן הדעת', פותחת במילה 'אתה', וכמו כן, הברכה האמצעית שבכל תפילות השבת וימים טובים, למעֵט שחרית של שבת, ומוסף בשבת שאינה ראש חודש, פותחת במילה 'אתה'. ולכן, מי שהחל מתוך שיגרת לשונו לומר את ברכת 'אתה חונן', ואמר רק את המילה 'אתה' ואז נזכר שאין זה יום חול – יסיים את הברכה בהתאם לתפילה של שבת ויום טוב. ואף בשחרית ובמוסף של שבת – הרי זה כאילו התבלבל בין התפילות של שבת, וישוב ויאמר 'ישמח משה', 'תכנת שבת'. אולם, אם אמר את המילה 'אתה' מתוך מחשבה שהיום חול – לדעת השולחן ערוך הרי זה נחשב כאילו התחיל את ברכת 'אתה חונן', ויסיים את הברכה, וישוב לברכה האמצעית של שבת. ולדעת פוסקים רבים, הלכה זו אמוּרה רק ביחס לתפילת שחרית, שבה הברכה האמצעית אינה פותחת במילה 'אתה'. ובתפילת מוסף, בכל מקרה אין לסיים את הברכה, כנ"ל. [שו"ע רסח, ג, ומשנ"ב ו-ח]
האם מותר לומר בשבת את 'תפילת השל"ה'?
חכמינו ז"ל אמרו שאסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת, דהיינו שאסור לבקש בקשות פרטיות בנוסף על מה שתיקנו להתפלל בשבת. ויש אומרים שרק בקשות על פרנסה או רפואה אסורות, אבל בקשות על עניינים רוחניים מותרות; ולכן מותר לומר בשבת את 'תפילת השל"ה' וכיוצא בה, אך יש לדלג על חלקי תפילה הנוגעים לפרנסה ורפואה. ויש אומרים שאסור לבקש גם על עניינים רוחניים; וכן אין להתפלל על זיווג הגון, זרע של קיימא, וכדומה; אך בהרהור מותר לבקש על עניינים אלו. ובקשות הנאמרות בקביעות על ידי כלל הציבור, אף שהן בקשות פרטיות ואינן חלק מברכה, מותר לאומרן; ולכן, לדוגמה, מותר לומר את 'אלקי נצור' שבסוף 'שמונה עשרה', ואת סדר 'הרחמן' שבסוף ברכת המזון. [ביאורים ומוספים דרשו רסח, 5]