השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רי"א סעיף ו'
- דיני קדימה בברכת הפירות -
ברכת מזונות על מאכל שאינו מה' מיני דגן, וברכת העץ מז' המינים, מי קודם? | מדוע תמר קודם לענבים? | העץ, האדמה, שהכל, מה סדר הקדימה? | מה נקרא "חביב"? | שניהם ברכתם האדמה, כיצד ינהג? | אכילה ושתיה או ברכת הריח, מי קודם?
ברכת מזונות קודמת לבורא פרי העץ אפילו שהוא פרי מז' המינים, ולכאו' אין בזה חידוש שהרי למדנו לעיל שבז' המינים עצמם, סדר קדימתם כסדרם בפסוק, וא"כ ברור שמזונות קודמת? והביאור הוא, שדברי השו"ע עולים על ברכת מזונות שהם לא על חיטה ושעורה אלא על קמח מכוסמין או שיפון וכו', והחידוש בסעיף זה הוא, שברכת מזונות היא ברכה חשובה יותר מברכת העץ, ומבאר השו"ע, שכיוון שאפשר לעשות מהם פת שיברכו עליה המוציא ובהמ"ז, ממילא הקמח של שיבולת שועל וכוסמין וכו', חשוב יותר וקודם לברכת העץ.
המ"ב מסכם את סדרי הקדימה:
מי שמאוחר יותר הוא מאוחר בקדימתו, כגון, המוציא אפילו שהוא משיבולת שועל ושיפון, קודם לברכת מזונות וכמבואר בסעיף ה'.
ברכת מזונות על מעשה קדירה של שיבולת שועל ושיפון, קודמים לברכת הגפן.
הגפן קודם לזיתים.
זיתים קודם לתמרים שנא' "ארץ זית שמן ודבש".
תמר קודם לענבים כי הוא שני ל"ארץ" השני, וגפן הם שלישי ל"ארץ הראשון".
ענבים קודמים לתאנה, שהרי תאנה היא אחרי גפן.
העץ קודם להאדמה ושניהם יחד קודמים לשהכל, ובזה אין משגיחים על החביב, ומי שמאוחר מחבירו אפילו הוא חביב יותר הוא קודם, דהיינו, האדמה ושהכל, גם אם השהכל חביב לו יותר, מקדים את האדמה, כי היא ברכה מבוררת יותר, ובהעץ או האדמה, הולכים אחרי החביב.
שניהם חביבים, הולכים אחרי מין ז'.
אם אחד מהם מוקדם בפסוק, כגון שכוסס קליות חיטה שברכתו האדמה ואוכל זית, יקדים החיטה, כי החיטה היא חביבה יותר, וזה לשיטת המג"א, אבל לגר"א אין עדיפות לחיטה, כי על חיטה מברך האדמה ולא מזונות.
שניהם אינם מין ז', יש להקדים העץ אם שווים בחביבות.
שניהם האדמה או שהכל, הולכים אחר החביב.
"חביב" פירושו, או המין הרגיל להיות אצלו חביב, ואם שניהם חביבים אצלו, אז מי שעכשיו חביב אצלו, הוא החביב.
אכילה ושתיה קודמת לברכת הריח.