הרב צבי וינברג
"וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָלהָאָרֶץ" (בראשית י"א, ח')
ברש"י כתוב שדור המבול נאבדו מן העולם ודור הפלגה לא נאבדו מן העולם. אולם בחז"ל מובא שפעמיים הציף הקב"ה את העולם במים, פעם ראשונה בדור אנוש (נכדו של אדם הראשון) שהחלו לעבוד עבודה זרה והקב"ה הציף שליש מהעולם. ופעם נוספת בדור הפלגה שאמנם לא נאבדו אנשים מן העולם אולם גם אז הוצפו חלקים נרחבים נוספים בכדור הארץ.
בבראשית רבה (פרשה כג אות ז וכן בירושלמי שקלים כו.) מובא דעה של תנאים שבדור אנוש הוצף העולם עד כפי ברבריאה, ואח"כ בדור הפלגה הוצף עד עכו ויפו. ובהגהות הרד"ל (על המדרש שם) כתב ש"כפי ברביראה" זה המקום שנקרא "מיצרי גיברלטר" שהוא החיבור שבין ים התיכון לאוקיינוס, ועד שם הגיעו המים בדור אנוש, ואח"כ בדור הפלגה התפרצו המים והציפו גם את כל אזור הים התיכון.
וכתב שראה שכתבו חכמי הטבע דבר נפלא, שבמקום זה שמתאחד הים עם האוקיינוס, ניכר שיש זרימה חזקה של מים מכיוון האוקיינוס אל תוך הים התיכון, ולדעתי הוא על דרך "זכר עשה לנפלאותיו" שהניח הקב"ה זכר זה לעולם שיבינו באי עולם שהים הזה נעשה ממה שעלה האוקיינוס על גדותיו, וכתב שכ"כ בגט פשוט (סי' קכח סק"א) שכן ידוע להם, ע"כ.
ועיין בשו"ת בצל החכמה (ח"ב סי' יב) שמביא ראיה ממדרש זה למה שכתב בשו"ע (או"ח רכח,א) שהרואה את הים הגדול (ים התיכון) יש לו לברך "עושה הים הגדול", ולא עושה מעשה בראשית, משום שלא היה בששת ימי בראשית, אלא הוצף לאחמ"כ במים. [ועי"ש סי' יז מש"כ על דברי הרד"ל].
(קב ונקי)