יום ראשון י"ג בטבת התשע"ח
מתי מחייבת מצוות 'שנים מקרא ואחד תרגום' ללמוד גם תרגום ירושלמי?
מלבד חובת קריאת התורה בציבור, חייב אדם לקרוא בעצמו את פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום. יש שכתב שתקנה זו תיקן משה רבנו ע"ה יחד עם התקנה לקרוא בתורה בכל שבת. ויש שכתב שאין זו מצות עשה נפרדת מדרבנן, אלא ענף ממצות תלמוד תורה, וכפי שאכן כתבו האחרונים שמטרת מצוה זו היא שכל אדם יהא בקי ורגיל בתורה.
מצוה זו מוטלת על כל איש מישראל, בין תלמיד חכם הבקי בתורה, ובין עם הארץ; וכן יש חובת חינוך לקטן במצוה זו.
פסוקים המופיעים בתרגום אונקלוס כלשונם במקרא, כגון "ראובן שמעון לוי ויהודה", יש לקוראם כחלק מהתרגום; וכשיש להם תרגום אחר, כגון תרגום ירושלמי – יש אומרים שצריך לקוראו במקום תרגום אונקלוס.
וראוי לקרוא את המקרא בטעמיו, והבקי בעל פה בנקודות ובטעמים – רצוי שיקרא מתוך ספר תורה.
[שו"ע רפה, א, ומשנ"ב ב-ג; ביאורים ומוספים דרשו, 1, 2, 3 ו־10]
היכן מיקום התרגום ב'שנים מקרא' – בין שני המקראות או לאחריהם?
בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, יש אומרים שצריך לקרוא פסוק פסוק ותרגומו. ויש אומרים שצריך לקרוא פרשה פרשה ותרגומה, כלומר, פרשה 'פתוחה' ו'סתומה'; וכשהפרשה מסתיימת באמצע פסוק, כמופיע מספר פעמים בתורה – נחלקו הפוסקים אם יפסיק באמצע הפסוק. וכל אדם רשאי לנהוג כרצונו. ויש אומרים שניתן לקרוא גם את כל פרשת השבוע ברצף אחד. ובסדר המקראות והתרגום: יש אומרים שצריך לקרוא את המקרא פעמיים, ולאחריו את המקרא, ובדיעבד, אם קרא מקרא אחד, תרגום, ומקרא שני, יצא ידי חובתו; ויש אומרים שלכתחילה יש לקרוא את התרגום בין שני המקראות, משום שקריאת התרגום לפני המקרא השני מועילה להבנת המקרא. אכן, אם הקדים את התרגום לשני המקראות – יתכן שלא יצא ידי חובתו. [משנ"ב רפה, ב ו־ו, ושעה"צ י; ביאורים ומוספים דרשו, 7 ו־21]
מדוע בזמננו נדרש לימוד פירוש רש"י על הפרשה יותר מבעבר?
מעיקר הדין, ניתן לצאת ידי חובת שנים מקרא ואחד תרגום בקריאת המקרא פעמיים עם פירוש רש"י, ובלבד שיקרא את הפירוש בפיו, וכן במקומות שאין עליהם פירוש – יקרא את המקרא פעם שלישית. אולם, כיון שתרגום אונקלוס ניתן בסיני, וגם מפרש כל מילה, אין להסתמך על לימוד פירוש רש"י, ויש ללמוד את התרגום, ואף אם אינו מובן לו לגמרי. ומאידך, ראוי לכל אדם, ובפרט לירא שמים – ללמוד את פירוש רש"י בנוסף על התרגום, כיון שפירושו רחב בהרבה משל התרגום, ויש פרשיות רבות בתורה שלא ניתן להבינם בלימוד התרגום לבדו, אך לשֵׁם כך די שיעיין בפירוש ואינו צריך להוציא את המילים בשפתיו. ולימוד פירוש רש"י נדרש במיוחד בזמננו, שהתרגום אינו מובן לכל אדם; ומי שאינו מבין את התרגום, אינו יוצא ידי חובה בקריאת התרגום לבדו. [שו"ע רפה, ב, משנ"ב ד-ו, וביה"ל ד"ה תרגום; ביאורים ומוספים דרשו, 14, 16 ו־17]