השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר לשני יהודים הגרים עם גוי לערב דרך הפתח? • חצר עם בתים צמודים שגרים בהם יהודים עם גוי ועירבו דרך החלונות, האם מותרים להוציא חפצים דרך הפתח? • וכיצד יהיה מותר לטלטל בספינה שנמצאים בה גויים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שפ"ב סעיף י"ט עד סוף הסימן במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
חצר שיש בה שני בתים, אחד של גוי ואחד של יהודי, יכול היהודי לטלטל כלים מהבית לחצר, ללא עירובי חצרות וללא שכירות מקום, ואם יש בית של יהודי אחר שסמוך לבית היהודי, ובית זה פתוח לחצר אחרת, ורק החלונות של שני היהודים סמוכים, ורוצים לערב דרך החלונות שביניהם, אינם יכולים, ומבאר המ"ב, שיש כאן גזירה מיוחדת, דבאופן שהפתח של הבית השני גם פתוח לאותה חצר, ודאי שהם צריכים שכירות מקום שהרי יש כאן שני יהודים עם גוי, והחידוש הוא, שכאשר רק החלונות סמוכים אחד לשני, לא יכולים לערב ביניהם, כיוון שחז"ל חששו, שהרי יהודי לא יגור עם גוי בחצר אחת, כיוון שיהודי מפחד, אבל שני יהודים גרים עם גוי בחצר אחת, ואם יהיה מותר להם לערב דרך החלונות כדי שיוכלו להוציא כלים לחצר, אז היהודי יישאר בדירה הזאת בלי לפחד, שהרי יש לו יהודי אחר שגר בסמוך אליו, וגם הוא מוציא כלים לחצר, והיהודי ילמד ממעשי הגוי, וכדי למנוע זאת, חז"ל גזרו לא לערב עם יהודי אחר דרך החלונות, אבל אם יש פתח בין שני הבתים, ולא פתח לחצר, אלא בין שני היהודים יש פתח, מסביר המ"ב, גם אם חז"ל ימנעו מהם לערב יחד, בכל מקרה היהודי לא יפחד לגור כאן, כי יש כאן יהודי שגר בסמוך אליו, ומה שנמנע מהם לערב יחד, לא ימנע מהיהודי לגור עם הגוי, אבל יש מי שחולק ואומר, שגם בפתח ביניהם, אסור, כיוון שככל שהם מערבים ביניהם, הם מתחברים יחד, והיהודי יהיה יותר בטוח לגור כאן, וחז"ל רצו למנוע זאת.
חצר אחת שגרים בה כמה יהודים בכמה בתים צמודים אחד לשני, וגר גם גוי, והיהודים עירבו ביניהם דרך החלונות, אע"פ שהם מותרים להוציא חפצים דרך החלונות, אבל לא דרך פתח, והמ"ב מסביר שהחידוש הוא, כיוון שהייתי חושב, שמכיוון שכל הבתים הצטרפו יחד להיות רשות אחת ע"י העירוב, אז הם מוגדרים כמו יהודי אחד, ויהודי אחד שגר עם גוי בחצר אחת, לא צריכים שכירות מקום, והייתי חושב שגם כאן היהודים שעירבו ביניהם, שיהיה מותר להם להוציא מהחלונות שבבתים, והם נחשבים כרשות אחת, ומוגדרים כיהודי אחד שגר עם גוי אחד בחצר, קמ"ל שלא, ומכיוון שמדובר בהרבה יהודים, הם צריכים שכירות מקום מהגוי בכדי שיהיה מותר להם להוציא את הכלים לחצר.
ספינה שיש בה כמה יהודים שלכל אחד יש בה חדר בפני עצמו, ויש שם גם גויים, כדי שיהיה מותר להם להוציא כלים מהחדר הפרטי שבספינה, אל המקום המשותף, הם צריכים גם עירובי חצרות, וגם שכירות מקום מבעל הספינה, ובמ"ב מוסיף, שמועיל מה שהם שוכרים מבעל הספינה, רק לפני שהוא השכיר את החדרים לגויים, אבל אחרי שהוא השכיר לגויים, זה כבר לא שלו, אא"כ הוא שייר לעצמו רשות להניח חפצים, וכמבואר לעיל בסעיף י"ח.
בתשלום שמשלמים לו עבור הנסיעה, הם יכולים להבליע לו גם את השכירות מקום, שיהיה להם מותר לטלטל בשבת.