יום רביעי י"ד תמוז תשע"ו
טעו והוציאו ספר תורה שאינו מיועד לקריאה הנוכחית - האם מותר להשיבו לארון הקודש?
בית כנסת שיש בו כמה ספרי תורה, ואחד מהם גלול למקום הקריאה, והאחרים גלולים למקומות אחרים, כגון 'מפטיר' של ראש חודש וכדומה, וטעו והוציאו את הספר שאינו גלול למקום הקריאה - יש אומרים שאסור להשיבו למקומו, מחשש להוצאת לעז על פגם בספר התורה, ויש מתירים. ולמעשה, כאשר הציבור ניאות להמתין עד שיגללו את הספר שהוציאו למקום הנכון - כמצוי ברוב המקומות בזמננו - אין להשיב את הספר לארון. ואם עתידים לקרוא בספר זה ביום זה, כגון שמדובר בספר הגלול למפטיר של ראש חודש ובשבת ראש חודש - לכל הדעות מותר להשיבו למקומו, כיון שיקראו בו לאחר מכן, ויוודע כי אינו פגום. [סימן קמד, סעיף ד; ביאורים ומוספים דרשו, 10]
מדוע אסור לתרגם את קריאת התורה ליידיש או לאנגלית?
בזמן חכמי הגמרא היו מתרגמים את קריאת התורה - לאחר כל פסוק - לשפה הארמית שהיתה שגורה בפי העם, כדי שיבינו כולם את הקריאה. במשך הדורות התדלדלה ידיעת הארמית ושוב לא היתה בכך תועלת, ופסקו רוב ישראל מלתרגם. ואף שגם כיום ישנה אפשרות לתרגם לשפה השגורה בפי העם, כגון ליידיש או לאנגלית, אסור לעשות כן, משום שאין היתר לתרגם את התורה בציבור בשעת הקריאה אלא בתרגום אונקלוס שניתן בסיני (ונשכח, ואונקלוס חזר וסידרו ברוח הקודש) וכיוצא בו, ולא בתרגומים מאוחרים, שאין ביד מחבריהם לכוון אל האמת המוחלטת בכוונת פשוטו של מקרא. [סימן קמה, סעיף א ו־ג וס"ק א ו־ד; ביאורים ומוספים דרשו, 1]
נכנסת לבית הכנסת באמצע קריאת התורה - האם מותר לך לצאת?
מעת שפותחים את ספר התורה כדי לקרוא בו אסור לצאת מבית הכנסת, ואף אם כבר שמע קריאת התורה, ויש עשרה המקשיבים לקריאה מלבדו. וגם בין העליות אסור לצאת אלא אם נותרים עשרה בבית הכנסת, והוא עצמו כבר שמע קריאת התורה, או מתכוון לשוב ולהכנס עד העלייה הבאה; ואף באופן זה אין היתר לצאת אלא באקראי ולצורך גדול. ומי שנכנס לבית הכנסת באמצע קריאת התורה ואינו מהמתפללים במניָן זה - יש שהסתפק אם רשאי לצאת, ויש שהחמיר, ויש שהקל בשעת הדחק; אך בין העליות רשאי לצאת אף כשאין צורך גדול בדבר. ובאמצע קריאת ההפטרה - יש שכתב שמותר לצאת. [סימן קמו, סעיף א, ס"ק א-ג, וביה"ל ד"ה כשהוא וד"ה אבל; ביאורים ומוספים דרשו, 1-2]