מדוע אסור בשבת להוציא מי שופכין אל החצר ?

כ"א אייר תשע"ט - סימן שע"ז

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מה הטעם שמותר להוציא מי שופכים כאשר יש גומא בחצר?מה הדין כאשר רק אחד מבין בני שתי העליות חפר גומא בחצרו ולא עירב עם השני? וכיצד עליהם לשפוך את המים אל החצר? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שע"ז סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בסי' שנ"ז מבואר, שחז"ל אסרו לאדם לשפוך את מי השופכין מהבית אל החצר בשבת, וטעם האיסור הוא, משום שחששו חז"ל, שמתוך שאדם מקפיד על ניקיון החצר, שמא אדם יכוון שהמים ייצאו החוצה לרה"ר, או שמא יוציא אותם בהדיא לרה"ר, ולכן גזרו לאסור בזה, אא"כ החצר גדולה בשיעור של ד' אמות על ד' אמות, שבזה שיערו חז"ל, שהם מספיקים לבלוע בתוכם את מי השופכים, שהרי חז"ל שיערו, שכמות מי השופכים הנצרכת לאדם לתשמיש במשך היום, היא כמות של סאתיים, שבהם משתמש לרחיצת פניו ידיו ורגליו וכו', והם ראויים להיבלע בקרקע של ד' על ד' אמות, ובזה אין מקום לחשוש שיוציא את המים לרה"ר, ואם אין בחצרו שיעור כזה, יש תקנה אחרת, והיא, שיחפור בקרקע החצר גומא שמחזיקה סאתיים, ואז מותר לו לשפוך את מי השופכים, כיוון שהם ייבלעו באותה גומא, וכאשר חפר גומא כזאת, יכול לשפוך אפילו כמות מרובה, ואפילו אם הגומא מליאה כבר בער"ש, אבל כיוון שקיים את תקנת חז"ל, יש לו היכר שלא יבוא להוציא בהדיא את מי השופכים לרה"ר.

בסימן זה (שע"ז ס"א) מבאר השו"ע, שכאשר יש חצר משותפת לבני העליות, ואין בחצר דע"ד, ובני עלייה אחת חפרו גומא כדי לשפוך לתוכה את מי השופכים שלה, אם עירבו יחד כל דיירי החצר, לכולם מותר לשפוך מים לתוך החצר על סמך אותה גומא, וכאשר בני העליות זה מול זה לא עירבו יחד, אלא רק בני עלייה אחת עירבו לעצמם ועשו גומא, הם מותרים לשפוך מים לגומא, ובני עלייה אחרת אסורים, וגם אותם בני עלייה שעירבו יחד ועשו גומא, הם מותרים לשפוך מים, אבל לא ישירות אל החצר, שהרי החצר אינה מעורבת, כיוון שיש בחצר גם דיורים שלא עירבו, אבל מותרים לשפוך מים רק על המרפסת, והם מעצמם ירדו ויזובו אל הגומא שבחצר, כיוון ש'כחו' בחצר שאינה מעורבת, לא גזרו בזה, אבל בני העלייה אסורים לשפוך גם באופן כזה, כיוון שחששו חז"ל, שמא הם ייצאו עם כלי השופכים אל המרפסת, ויוציאו אל המרפסת באופן שלא עירבו.

חצר שיש בה יותר מד' אמות אבל לא עירבו יחד, ישפכו על העלייה והמים יזובו מעצמם, כיוון שהאיסור הוא רק משום 'כחו', ולא גזרו בזה, ומוסיף המ"ב, שמדובר כאן שכל בני העלייה עירבו לעצמם, שאל"כ, הם אסורים לשפוך מים על המרפסת, שמא ייצאו עם כלי השופכים אל המרפסת באופן שלא עירבו.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים