יום שלישי כ"ז בתמוז תשע"ט
מדוע אין איסור 'תחומין' מדאורייתא ביַמים ובנהרות?
כפי שלמדנו, חכמינו ז"ל אסרו על האדם להתרחק בשבת יותר מאלפיִם אמה (912-1,152 מטר, לשיטות השונות) מהמקום בו שהה ב'בין השמשות' שבכניסת השבת, ואיסור זה נקרא 'תחומין'.
ובתלמוד ירושלמי נאמר, שהתרחקות של שנים עשר 'מיל' (10.94-13.82 ק"מ), אסורה מדאורייתא, ודורשים זאת מהנאמר על מחנה ישראל, שאורכו היה שנים עשר מיל: "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". ונחלקו הפוסקים אם הלכה כדעת הירושלמי, או שאיסור תחומין בכל מרחק שהוא הוא מדרבנן.
וכתבו הפוסקים, שהואיל ואיסור תחום שנים עשר מיל נלמד ממחנה ישראל שבמדבר, אין האיסור אלא ביבשה, שבה היה מחנה ישראל; אבל ביַמים ובנהרות – גם לדעת הירושלמי אין איסור תחומין מדאורייתא כלל. וכן נפסק בשולחן ערוך.
[שו"ע תד, א, ומשנ"ב ז-ח]
האם יש הבדל בין רשות הרבים ל'כרמלית' בנוגע לאיסור 'תחומין'?
בהמשך לאמוּר: יש אומרים שהואיל ואיסור 'תחום' שנים עשר מיל הוא מדאורייתא נלמד ממחנה ישראל שבמדבר, אין האיסור אלא ברשות הרבים, ולא ב'כרמלית', כיון שבמחנה ישראל לא היתה כרמלית. אולם, מדברי השולחן ערוך והרמ"א נראה שאיסור זה אמוּר אף בכרמלית, ועל כן אין להקל בדבר; ובמקרה של ספק תחומין של שנים עשר מיל בכרמלית, יש להחמיר כדין ספק דאורייתא.
ויש שהביא סמך לכך שהאיסור אמוּר גם בכרמלית – שלדעת רבי עקיבא, אף איסור תחומין של אלפיים אמה הוא מדאורייתא, והוא לומד מידה זו ממגרשיהן של ערי הלויים, שמידתם אלפיים אמה לכל צד של העיר, וחציים של מגרשים אלו היה כרמלית; ואם כי אין הלכה כדברי רבי עקיבא, יש להקיש מדבריו לדברי הירושלמי בנוגע לאיסור תחום שנים עשר מיל מדאורייתא, שהוא אמוּר גם בכרמלית.
[ביה"ל תד, א, ד"ה והואיל]
האם יש איסור 'תחומין' בהפלגה בספינה בשבת?
כפי שלמדנו אתמול, ספק בידינו אם יש איסור 'תחומין' מעל לגובה עשרה טפחים מהקרקע; והואיל וביָם אין איסור תחומין מדאורייתא, כנ"ל – מותר לאדם להפליג בספינה בשבת לכל מרחק שהוא, כאשר היא נמצאת מעל לגובה עשרה טפחים מקרקעית הים.
ואם מ'בין השמשות' ואילך ירדה הספינה, ולוּ לרגע אחד, אל מתחת לעשרה טפחים, ואף שלא מדעתו – נקבע מקום שביתתו במקום זה. ויתכן שאין מקום שביתתו נקבע אלא במקרה שהספינה עוצרת, ולא כשהיא ממשיכה כל העת בהפלגתה.
ומשמעות מקום שביתה זה היא, שאם המשיך בהפלגתו (מעל לעשרה טפחים) למרחק של יותר מאלפיים אמה ממקום זה, והגיע למים רדודים שבהם הספינה יורדת אל מתחת לעשרה טפחים, אסור לו להמשיך בהפלגתו כלל; וכן אם המשיך בהפלגתו כנ"ל ורצונו לעגון בנמל כלשהו, אסור לו לרדת אל החוף.
[שו"ע תד, א, משנ"ב י ו־יב, ושעה"צ ד; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 12]