מהלכות מלאכת 'בורר' ו'מרקד'
* הוצאת עצמות מתוך בשר עוף או דג, אסורה בשבת משום איסור 'בורר', שהרי זו הוצאת פסולת מתוך האוכל.
* פירות וירקות שמעורבת בהם פסולת, כגון עפר, או שדבוק בהם לכלוך, אסור להשרותם במים כדי לנקותם, משום איסור מלאכת 'בורר'.
* הדחת כלים, אין בה איסור 'בורר', משום שהם מיועדים לשימוש רב פעמי, אלא שמנקים אותם בין שימוש לשימוש, וממילא אין הלכלוך נחשב כפוגם את עצם הכלי.
* משקה עכור שאינו ראוי לשתייה ללא סינון – אסור לסננו בשבת משום איסור 'בורר'. אבל משקה צלול שראוי לשתייה ללא סינון לרוב בני אדם, מותר לסננו בשבת אפילו בכלי המיוחד לכך. ו'איסטניס' (אנין טעם) שאינו שותה משקה זה ללא סינון אף בשעת הדחק – יתכן שאסור לו מדרבנן לסננו.
* כלי שיש בו משקה ובתחתיתו שקועה פסולת – אם חפץ לשתות את המשקה לאלתר, מותר לערותו לכלי אחר, ולהותיר את הפסולת במקומה.
* בגביעי 'לֶבֶּן', מצוי שמצטברים מים מעל גבי הלבן, ונחלקו הפוסקים אם יש איסור 'בורר' בהפרדתם מהלֶבן. ויש מתירים רק כאשר המים צפים מעל הלֶבן ואינם מעורבים בו כלל.
* אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'מרקד'. מלאכה זו דומה בעיקרהּ למלאכת 'בורר', כי אף היא נועדה להפרדת הפסולת מהאוכל.
איסור 'בורר' בהסרת פסולת עם חלק מהמאכל
* אסור להסיר בשבת פסולת המעורבת במאכל, משום איסור 'בורר'. ונחלקו הפוסקים אם מותר להוציא פסולת מתוך התערובת, כאשר נוטל יחד עמה מעט מהמאכל.
* זבוב שנפל לכוס משקה – כתבו האחרונים שמותר להוציאו עם מעט משקה. ונחלקו הפוסקים אם כך הדין כאשר נפלו זבובים רבים לכוס.
מהלכות מלאכת 'הדש'
* אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'הדש'. הדישה היא הוצאת 'גידולי קרקע' מתוך 'בית גידולם', כגון הוצאת גרגירי דגן מתוך השיבולים.
* בהמשך לאמוּר: נחלקו הפוסקים אם איסור דישה הוא רק באוכל ('גידולי קרקע') הנמצא בתוך פסולת המקיפה אותו, וכגון גרגירי דגן שבקליפתם; או גם באוכל שפסולתו נמצאת בתוכו או מצידו.
מהלכות מלאכת 'מלַבֵּן'
* מים שמותרים בסינון בשבת (ראה לעיל) – אסור לסננם באמצעות בגד שאינו מיועד לכך, אם משום ששריית הבגד במים נחשבת ככיבוס; ואם מחשש שיסחט את הבגד לאחר הסינון, ויעבור בכך על איסור כיבוס.
* בגד שאינו מלוכלך – מדאורייתא מותר להרטיבו במים בשבת, אלא שהדבר אסור מדרבנן, מחשש שיסחטוהו. ולכן, כשאין חשש לסחיטה – מותר להרטיבו. ויש אומרים שהרטבתו אסורה מדאורייתא.
* כלי רחב מאוד, כגון סירים של מטבחים מוסדיים – אסור לכסותו בשבת, משום שנראה כאוהל. ויש מהראשונים שחולקים. וראוי להחמיר, אך אין למחות ביד המקל.