יום שלישי כ"ח בחשוון תש"פ
מאכל שהתבשל לפני פסח ומצאו בתוכו חמץ בפסח – האם הוא מותר באכילה?
מאכל שהתבשל או נאפה לפני הפסח, ונמצא בתוכו חמץ, וכגון גרגר חיטה מבוקע, יש להסירו (ולבערו), והמאכל עצמו מותר באכילה, אף אם התבשל או נאפה יחד עם החמץ בערב פסח אחר חצות.
וטעם הדבר, משום שלאחר שהסירו את החמץ אין במאכל ממשות של חמץ, אלא 'טעם' חמץ, וטעם זה כבר התבטל לפני הפסח בכך שיש במאכל פי שישים ממנו, שהרי חמץ לפני הפסח בטֵל בתערובת. אולם, פעמים שצריך להסיר מהמאכל 'כדי נטילה' סביבות המקום שבו נמצא החמץ.
ויש אומרים שלדעה שחמץ שהתבטל בתערובת לפני הפסח 'חוזר ונֵעור' בפסח, ואוסר אותו כדין חמץ בפסח, שאינו בטֵל בתערובת (ראה במקורות) – גם 'טעם' של חמץ חוזר ונעור בפסח, ואוסר את המאכל.
[שו"ע תמז, ג, משנ"ב יח-כא, ושעה"צ כד; ביאורים ומוספים דרשו, 32-33]
מאכל שחוּמַם בפסח ב'כלי שני' ומצאו בתוכו חמץ – האם הוא מותר באכילה?
מאכל שהתבשל או נאפה, או חוּמַם, בפסח, ונמצא בתוכו חמץ – הריהו אסור באכילה, כיון שאף לאחר הסרת החמץ, נותר בתבשיל טעם חמץ, ובפסח, אפילו 'משהו' חמץ אינו בטֵל בתערובת.
ולדעת הרמ"א, ראוי להחמיר בכך אף בכלי שני; וכגון אם עירו מים רותחים מכלי ראשון לכלי שני, והניחו בתוכם מאכל, ונמצא בו חמץ. ואף שבנוגע לאיסורים אחרים נחלקו הפוסקים אם יש בכוחו של כלי שני לאסור, ואנו נוקטים כדעת המקֵלים; בנוגע לחמץ, נוקטים כדעת המחמירים. ויש אומרים שבחמץ יש לאסור אף לדעת המקֵלים, משום ש'משהו' מטעם החמץ נבלע גם בכלי שני, ו'משהו' חמץ אוסר את כל התערובת. ואין להקל בדבר אלא במקרה של הפסד כספי רב, וכדומה.
[שו"ע תמז, ג, משנ"ב כג-כו, ושעה"צ כ; ביאורים ומוספים דרשו, 36 ו־40, וראה שם, 37]
מושגים שונים בהלכות בישול ודינם בנוגע לבישול עם חמץ בפסח
בהמשך לאמוּר: 'דְּבַר גּוּשׁ' (= מאכל מוצק גּוּשִׁי) שהעבירוהו לכלי שני – יש אומרים שדינו ככלי ראשון, כיון שהוא אוֹצֵר בתוכו את החוֹם. ולכן, אם הניחו דבר גוש על גבי חמץ, יש להחמיר בדינו ככלי ראשון אף אם הניחוהו בכלי שני. ויתכן שאף בכלי שלישי יש להחמיר בדבר.
ויש אומרים שבאופן שהניחו את הגוש מעל החמץ, אין לאסור בו בכלי שלישי אלא את שכתבו החיצונית, ובלשון הפוסקים: 'כדי קליפה'; משום שבאופן זה אנו מניחים ש'תתאה גבר', כלומר, התחתון מתגבר, ואין העליון מצליח לבלוע מהתחתון אלא כדי קליפה.
ויש שנראה מדבריהם שיש להחמיר גם ב'קַלי הבישול', דהיינו שבדברים שבנוגע לאיסור בישול בשבת אנו נוקטים שהם מתבשלים אף שלא בכלי ראשון, יש לנקוט כן גם בנוגע לאיסור חמץ.
[מג"א תמז, ג, משנ"ב כד, ושעה"צ יז; ביאורים ומוספים דרשו, 34-35]