האם מותר לעשות מלאכה בתשעה באב לאחר חצות?
מנהג כל ישראל שלא לעשות בתשעה באב מלאכה הדורשת עיסוק ממושך, וכן שלא לעסוק במסחר. וחכמינו ז"ל אמרו, כי העוסק במלאכה או במסחר אף לאחר חצות היום ומסיח את דעתו מהאבילות, לא יראה ברכה במעשיו, כלומר, שלא ירויח מאומה במלאכתו ובמסחרו, ויש אומרים שאף ייגרם לו הפסד בגינם. ואף הצעת מיטות, סידור הבית ונקיונו אסורים, ויש מעדות הספרדים שהקלו בכך לאחר חצות היום. ומנהג האשכנזים להקל בעשיית כל מלאכה לאחר חצות, אך יש להמנע מזאת כאשר הדבר גורם היסח הדעת מהאבילות.
מלאכת 'דבר האבד' מותרת בתשעה באב אף לפני חצות היום, אך אם הדעת מוסחת מהאבילות בשל העיסוק המלאכה, יש לעשותה באמצעות גוי; ומלאכה באמצעות גוי מותרת אף בדבר שאינו אבד, למעט אם מדובר במלאכה הנעשית בפרסום רב, כבניית בית וכדומה. כמו כן, מכירת מוצרי מזון, כלחם וחלב וכדומה, מותרת אף לפני חצות.
[שו"ע תקנד, כב-כד, משנ"ב מג, מו, מח, מט ו־נ, ושעה"צ נג; ביאורים ומוספים דרשו, 66, 68 ו־72]
הדינים המיוחדים בעשירי באב שחל בערב שבת קודש
דיני האבלות הנוהגים בקרב קהילות האשכנזים כבר מראש חודש אב, ובקהילות הספרדים רק בשבוע האחרון, נמשכים כידוע גם בעשרה באב, בכל עדה לפי מנהגיה. אולם בשנה שהעשירי לחודש אב חל בערב שבת קודש, הקלו הפוסקים בחלק מדיני האבלות, מפני כבוד השבת.
בשנים רגילות, שבהן חל תשעה באב באמצע או בתחילת השבוע, כותב השולחן ערוך (סי' תקנ"ח ס"א) שיש 'מנהג כשר' כלש"ק, שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בליל עשירי וביום עשירי. הרמ"א מוסיף במקום הג"ה, וכותב "ויש מחמירים עד חצות היום ולא יותר".
למעשה קיימת מחלוקת בין הפוסקים מה כוונת השו"ע, והאם הכוונה היא לכל היום העשירי או רק עד חצות היום. ה'כף החיים' (שם) מכריע שכוונת דבריו לכל היום וכותב שכן משמע מהב"ח, אבל הוא כותב זאת כהוראה ל'תלמידי החכמים והפרושים'.
לעומת זאת, בקהילות בני אשכנז נפוץ המנהג ונקבע להלכה בכל מקום, שנוהגים את דיני האבלות עד חצות היום, הן בעלי התורה ותלמידי החכמים, והן פשוטי העם, כולם נוהגים כך ואין מי שפורץ גדר להקל בהלכות האבלות לפני חצות היום, למעט ברחיצה שאינה של תענוג, שמקלים בה אפילו בתשעת הימים, וכמובן לחולה וזקן ויולדת וכדו'.
באשר למנהגי האבלות בעשירי באב שחל ביום שישי בשבוע, נחלקו הפוסקים, אם יש להקל במנהגי האבלות מיד במוצאי הצום, או שדווקא מיום שישי בבוקר, כפי שנבאר בהמשך הדברים, וחשוב לדעת שכל ההיתר הזה להקל ביום שישי נאמר רק לגבי כיבוס, רחיצה, תספורת ושטיפת הבית.
לעומת זאת לגבי שמיעת כלי זמר, אכילת בשר ושתית יין, לא הקלו בכלל במנהגי האבלות בשנה זו יותר מבכל שנה אחרת, כי אין בזה כבוד מיוחד לשבת שאוכלים בשר או שומעים כלי זמר בערב השבת.
לגבי מה שכן התירו, כיבוס, רחיצה ותספורת, כתב היעב"ץ מפורשות שמותר מיד במוצאי הצום. גם המג"א כותב שמותר בעשירי ואינו מחלק בין הלילה ליום.
עם זאת, יש פוסקים שמעתיקים בשם המג"א שמותר רק מהבוקר, אבל בלשונו של המג"א עצמו אין הכרח לומר כן.
לעומת זאת ה'שערי תשובה' כן מוסיף את המילה 'שחרית' כסייג להיתר, ולכאורה מגביל את הקולות של ערב שבת רק ליום שישי בבוקר ואילך, ולא במוצאי הצום עצמו.
למעשה הורה הרב מדרבעצין זצ"ל, ה'באר משה', שהיה מגדולי הפוסקים באמריקה בדור הקודם, להחמיר ולהמשיך את מנהגי האבלות במוצאי הצום, ורק מהבוקר להקל.
אבל פוסקים רבים כתבו שאפשר לנהוג לכתחילה כדעת היעב"ץ בלי שום חשש, וכך הורה למעשה גם הראב"ד הגרי"י פישר זצ"ל בשו"ת 'אבן ישראל' וכן בשו"ת 'אז נדברו', 'להורות נתן', 'רבבות אפרים', שש"כ ועוד.
ובעזרת ה', יקוים בנו עוד בשנה זו מאמר חז"ל שכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה, ושם נעלה לפניו זבחי רצון, תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם במהרה בימינו. אמן.
(הגאון רבי אהרן מרדכי גרין שליט"א, מרבני בית שמש; רשם מפיו: יעקב א' לוסטיגמן)
י' באב שחל בער"ש – סיכום הדינים בקצרה:
בישול לכבוד שבת: השנה – תש״פ – שתשעה באב חל ביום חמישי, באופן שהזמן דחוק לו, מותר לבשל החל ממחצית היום לצורך שבת (בעל 'שבט הלוי' זצ״ל, עפ״י דברי המשנ״ב ס׳ תקנ״א ס״ק ס׳ שמותר לשחוט באופן זה).
שטיפת רצפה: אין להקל לשטוף את הבית לכבוד שבת (בעל 'שבט הלוי' זצ״ל).
עשירי באב: האשכנזים נוהגים כל שנה שלא לאכול בשר ויין, לא להתרחץ, לא להסתפר ולא לכבס עד חצות היום של עשירי באב. הספרדים נוהגים שלא לאכול בשר ויין כל היום העשירי (שו״ע ורמ״א ס׳ תקנ״ח), וכולם נוהגים שלא לברך שהחיינו ביום הזה (שע״ת שם). ולפי מנהג אשכנז, איסור זה מסתיים בחצות היום.
אך השנה – תש״פ – חל עשירי באב ביום ששי. במג״א כתב שהכל מותר לכבוד שבת (משנ״ב ס״ק ג׳). האחרונים הסכימו שמיד במוצאי הצום מותר להסתפר ולכבס לכבוד שבת (סידור יעב״ץ, הגרש״ז אויערבאך זצ״ל, מובא בשש״כ ס׳ מ״ב סעיף ה׳. והא דכתב שע״ת בשם א"ר דמותר בשחרית, וכ״כ בקיצור שו״ע, ס׳ קכד- כ׳, שמא אז היה נהוג לכבס בבוקר כי הכיבוס היה עסק גדול). ויש מחמירים בתספורת להתיר רק ביום (בעל שבט הלוי זצ״ל).
כאשר לא משנה עבורו אם מכבס במוצאי תשעה באב או למחרת – יש לכבס רק למחרת.
מותר ללכת לים ביום שישי בבוקר (דמסתבר שהתירו לגמרי, אפילו שלא לכבוד שבת; ובכל זאת יש מקום להחמיר בזה, הגר"נ קרליץ זצ״ל).
בשר, יין ושירה שאין בהם משום הכנות לכבוד שבת כלל – אסורים עד חצות היום כמו בכל שנה (ערוך השולחן סעיף ב׳).
(הגרי"א הלוי דינר שליט"א, גיליון 'מים זכים')
מותר לבשל לשבת אים חל תשעה באב ביום חמישי
מותר להתחיל לבשל לכ" שבת בתשעה באב אים הוא חל ביום חמישי