יום חמישי ט"ו תשרי תשע"ח
האם מצוַת 'תוספת שבת' היא מדאורייתא?
חייב אדם להוסיף מחול על הקודש, בין בכניסת השבת ובין בצאתה. ובכניסת השבת, צריך לומר שמקבל עליו זמן מסוים לשֵׁם תוספת שבת, או על ידי אמירת 'בָּרכו'. ולדעת רוב הראשונים, חובה זו היא מדאורייתא, אך אין איסור לאו וכרת על עשיית מלאכה בזמן זה, אלא מצות עשה לשבות ממלאכה; וכן דעת השולחן ערוך. ויש אומרים שזו מצוה דרבנן. וזמן התוספת בערב שבת, הוא לפני בין השמשות, בזמן שהוא ודאי יום; ובמוצאי שבת – לאחר בין השמשות, בזמן שהוא ודאי לילה. ובין השמשות נמשך 13.5 דקות לפני צאת הכוכבים. ונחלקו רבותינו אם הוא מתחיל בשקיעת גוף השמש, או 58.5 דקות לאחר מכן, כששוקע גם אור השמש מרוב הרקיע; (ראה תקציר למחר). [שו"ע רסא, ב, משנ"ב יט-כא, וביה"ל ד"ה יש]
מהו משך הזמן הנדרש לקיום מצוַת 'תוספת שבת'?
משך זמן 'תוספת שבת' אינו מפורש בדברי חכמינו ז"ל, אך זמן 'כלשהו' אינו מספיק. ולמנהגנו כדעת הפוסקים (ראה לעיל) שבין השמשות מתחיל עם שקיעת גוף השמש – שאנחנו מכנים אותה 'שקיעה' סתם – יש להקדים ולקבל תוספת שבת לפחות 2 דקות לפני השקיעה; ויש אומרים – 10 דקות, ובשעת הדחק, 5 דקות. ובכל מקרה, אין לדחות את תפילת מנחה ל'בין השמשות', גם לדעת המקלים בכך בשאר ימות השבוע, שהרי זמן זה צריך להיות כבר לאחר תוספת שבת, ולא ניתן להתפלל בשבת תפילת מנחה של יום שישי. ותוספת שבת חלה על האדם בעל כרחו בזמן המחויב בכך, אף בלא קבלה. אך כל עוד שלא קיבל על עצמו שבת במפורש, רשאי להתפלל מנחה. [משנ"ב רסא, כב; ביאורים ומוספים דרשו, 20 ו־28]
מאיזו שעה ביום שישי ניתן לקבל שבת?
כאמור, חובה להוסיף 'תוספת שבת' לפני השקיעה. ולכל המוקדם, ניתן לקבל שבת מזמן 'פלג המנחה', שהוא שעה ורבע 'זמניות' לפני סוף היום. שעות 'זמניות' הן שעות שאורכן משתנה לפי אורך היום בחלוקה לשתים עשרה; ונחלקו הפוסקים אם מחשבים את אורך היום לעניָן זה מעלות השחר עד לצאת הכוכבים, או מהנץ החמה עד השקיעה. ולכתחילה יש לקבל תוספת שבת לאחר פלג המנחה המאוחר יותר, כלומר, זה המחושב ביחס לצאת הכוכבים; ומאידך, אם קיבל שבת שעה ורבע 'זמניות' לפני השקיעה, יש להחמיר ולשבות. ואם קיבל עליו שבת לפני פלג המנחה – אין בכך כלום. ומפלג המנחה עד הזמן של מצות תוספת שבת הנ"ל – איסור עשיית המלאכה הוא מדרבנן לכל הדעות (ראה לעיל). [שו"ע רסא, ב, משנ"ב כה, וביה"ל ד"ה להקדים, וד"ה מפלג]