א. מתחילין לומר 'ותן טל ומטר' מליל ז' מרחשון [ובחו"ל בערבית של יום שישים אחר התקופה] (שו"ע קיז א). ויכריז השמש קודם התפילה: "טל ומטר" (מ"ב סק"ג), ודוקא בלשון הזה, כדי למעט בהפסק. ויש קהילות שנוהגים להכריז "שאלה" (לקט הקמח החדש סק"א).
ב. אם לא שאל מטר מחזירין אותו, ואף אם אמר "ותן טל" מחזירין אותו. ואם אמר "ותן מטר" אינו חוזר (שו"ע קיז ד). ואם נזכר לפני שומע תפילה שואל בשומע תפילה (שם סעי' ה).
ג. אם לא נזכר עד אחר שומע תפילה, אם עקר רגליו חוזר לראש, ואם לא עקר רגליו חוזר לברכת השנים. ואם סיים תפילתו [כלומר סיים כל התחנונים שרגיל לומר], אע"פ שלא עקר רגליו כעקורים דמי. ואם גמר שומע תפילה ולא התחיל רצה, אומר שם ותן טל ומטר וממשיך רצה (שם). ואם התחיל רצה [אפי' אמר רק המילה רצה] חוזר לברכת השנים. ואם לא חתם שומע תפילה, רק אמר "ברוך אתה ה'", מסיים למדני חוקיך, ואומר ותן טל ומטר, וממשיך כי אתה שומע וכו' (מ"ב שם סקי"ט).
ד. אם שכח טל ומטר, ונזכר בסוף הברכה אחרי המילים "ברוך אתה ה", י"א שלא יסיים "למדני חוקיך, אלא יסיים "מברך השנים", וימשיך ויזכיר טל ומטר בשומע תפילה ('לגשמים בעיתם' מהגר"ח קניבסקי), וי"א שיסיים למדני חוקיך, ויחזור למילים ותן טל ומטר (פרי חיים מהגראי"ל שטיינמן גליון שג).
ה. אם התחיל "תקע בשופר", יאמר בשומע תפילה. ואם נזכר לפני שהתחיל תקע בשופר, יאמר שם "ותן טל ומטר לברכה". אמנם יותר טוב לומר בשומע תפילה גם באופן שלא התחיל תקע בשופר (מ"ב קיז טו).
ו. אם נזכר באמצע ברכת השנים, יאמר במקום שנזכר. אבל אם כבר אמר "כשנים הטובות", יאמר ותן טל ומטר, ויחזור ויאמר "וברך שנתינו כשנים הטובות", כדי שיהי' מעין החתימה סמוך לחתימה (מ"ב שם). וטוב יותר לחזור לותן טל ומטר ויאמר על הסדר (שם).
ז. אם חזר לשמע קולנו במקום לחזור ל'ברך עלינו', והזכיר טל ומטר, בדיעבד יצא (שבט הלוי י כג, כיון שיש ראשונים שסוברים כן. וכ"כ במים חיים בשם הגר"ח קניבסקי, פרי חיים בשם הגראי"ל שטיינמן גליון שג).
ח. שכח טל ומטר והזכירו בברכה אחרת [כגון בעל הצדיקים], לא יצא, וצריך לחזור (מים חיים בשם הגר"נ קרליץ).
ט. התחיל לומר "יהיו לרצון", ונזכר באמצע הפסוק, אינו נקרא שסיים התפילה וחוזר לברכת השנים (שיעורי הגרב"צ פלמן).
י. התחיל לומר "יהיו לרצון" ונזכר באמצע הפסוק, והיה בדעתו לחזור לברכת השנים, ובטעות גמר הפסוק, יש מסתפקים אם חוזר לראש או לא (שיעורי הגרב"צ פלמן).
יא. "יהיו לרצון" שאומרים לפני אלוקי נצור אינו סיום התפילה (שעה"צ תכב ח).
יב. סיים תפילתו וצריך לחזור לראש, ימתין שיעור ד"א ואח"כ יחזור ויתפלל (מ"ב סי' קה סק"ג), וא"צ לעקור רגליו (שיעורי הגרב"צ פלמן).
יג. סיים תפילתו וצריך לחזור לראש, י"א שאין צריך לומר ה' שפתי תפתח (שע"ת תכב ד. ועי' מ"ב קיד כא) וי"א שצריך לחזור ולומר ה' שפתי תפתח (אג"מ או"ח ה כד, אשי ישראל מהגר"ח קניבסקי).
יד. אם קודם התפילה הי' בדעתו להזכיר טל ומטר, ולאחר זמן רב התעורר לו ספק, א"צ לחזור, אבל אם התעורר לו ספק מיד לאחר התפילה צריך לחזור (מ"ב קיד לח), וי"א שאם זוכר שבתחילת אותה ברכה רצה להזכיר טל ומטר, מסתבר שהזכיר, ואינו צריך לחזור (מים חיים בשם הגרש"ז אוירבך). וי"א דבזמננו א"צ לחזור כלל, אפי' כשנתעורר ספק מיד לאחר שמו"ע (פרי חיים מהגראי"ל שטינמן גליון שג).
טו. שכח פעם אחת, ונזכר אחר שמע קולנו, וחזר לברכת השנים, ושוב שכח לשאול מטר, ממשיך ושואל בשומע תפילה. וצריך להמשיך כל הברכות על הסדר, אע"פ שכבר אמר אותם, ולא ידלג לשמע קולנו. ואינו חוזר לברכת השנים, ואינו דומה להבדלה (הגרב"צ פלמן בקונטרס גשמי ברכה בשם הגראי"ל שטינמן והגר"ח קניבסקי, מים חיים בשם הגרי"ש אלישיב והשבט הלוי והגר"נ קרליץ, הליכות שלמה פ"ח סעי' כב).
טז. שכח לומר טל ומטר, אם אמר "ועננו בורא עולם" בשמע קולנו, א"צ לחזור, כיון שמזכיר שם "תן טל ומטר" (הליכות שלמה פ"ח).
יז. אם אמר "ותן טל ומטר" לפני ז' חשון, יחזור שנית (הגרב"צ פלמן בשם החזו"א בקונטרס גשמי ברכה, דברי שי"ח מהגר"ח קניבסקי גליון 89) וי"א שלא יחזור שנית, כיון שמעיקר הדין היו צריכים להזכיר כבר ואינו סימן קללה (אשרי האיש בשם הגרי"ש אלישיב, לגשמים בעיתם מהגריש"א והגרש"ז אוירבך, הליכות שלמה פ"ח סעי' יח) ובני חו"ל שאמרו ותן טל ומטר לפני יום ס' אינם חוזרים (רע"א בגליון שו"ע)
יח. לא שאל בליל ז' חשון נחלקו באחרונים אם צריך לחזור, ובמ"ב הכריע דצריך לחזור (מ"ב קיז ו).
יט. נסתפק אם אמר טל ומטר, עד ל' יום בחזקת שלא אמר, לאחר ל' יום בחזקת שאמר (עי' לעיל).
כ. כיון דבשבת א"א טל ומטר, לכן י"א שצריך יותר מל' יום כדי שיהי' צ' תפילות. וי"א שתלוי בל' יום ולא צ' תפילות, וספק ברכות להקל (מ"ב סי' קיד ס"ק ל"ז, שעה"צ סקכ"ח).
כא. כשאומר צ' פעמים לא יתחיל מ'ברך עלינו', אלא מ'ואת כל מיני תבואתה' וכו', כדי שלא יאמר שם ה' (מ"ב סק"מ). ואם אמר צ' פעמים ותן טל ומטר בלי המילים שלפני זה, משמע מהמ"ב דאינו מועיל (הגרב"צ פלמן). ובני עדות המזרח יאמרו 'רופא חולי עמו ישראל ברך עלינו את השנה הזאת' עד ותן טל ומטר [בלי הזכרת ה'] (כף החיים סק"ס).
כב. יש מסתפקים, אם אחר שאמר צ' פעמים [ל' יום], ומסתפק אם אמר טל ומטר או לא, ועדיין לא אמר שמע קולנו, האם צריך בכל זאת להזכיר בשמע קולנו, או דלמא כיון שיש חזקה שאמר, אינו צריך לומר בשמע קולנו.
כג. יש מסתפקים באלו שלא רוצים להיכנס לספיקות, ומתחילת החורף מזכירים טל ומטר בשמע קולנו, האם נכון לעשות כן. ושמעתי מהגר"ח קניבסקי דהוא דין בדיעבד, ולכתחילה אין לעשות כן, והוי כמשנה מטבע שטבעו חכמים.
כד. שכח לומר טל ומטר במנחה בערב שבת, נחלקו האם מתפלל מעריב ב' פעמים [כיון דבין כך אינו מזכיר שם]. יש מדמים ליעלה ויבוא [כשר"ח הי' ביום שישי], דאינו חוזר כיון דא"א לעשות תנאי בשבת, דאין תפילת נדבה בשבת (שע"ת סי' קח, מג"א שם סקט"ז), וי"א דאינו דומה וחייב לחזור (הגר"ח בסטנסיל סי' א. שדת הר צבי א נד). ולמעשה י"א שלא יתפלל תפילת תשלומין כלל (הליכות שלמה פ"ח הערה 82 , הגרי"ש אלישיב. ועי' הסבר לזה בשיעורי הגרי"ש ע"מ ברכות מהרב ב.צ. קוק עמ' שיג) וי"א שיתפלל ערבית פעמיים (לגשמים בעיתם מהגר"ח קניבסקי).
כה. שכח לומר טל ומטר, ונזכר בברכת ולירושלים עירך, וחשב שצריך לחזור לברך עלינו, וחזר והתחיל ברך עלינו ותקע בשופר, ואז נזכר שהדין הוא לומר בשמע קולנו – יפסיק מיד וימשיך בברכת וירושלים עירך, ויאמר טל ומטר בשמע קולנו (לגשמים בעיתם הגר"ח קניבסקי).
(מים חיים)