כיתות מובחרות מאחד הת"תים הנכבדים ברכסים זכו לביקור במעונו של הגר"י זילברשטיין שליט"א. בין השאר סיפר הרב שליט"א לילדים את המעשה הבא:
הוא, בן למשפחה שנספתה בתוך ששת מליון העקודים על קידוש ה', והיא, בת למשפחה שכמה דורות כבר לא ידעו צורת סמל יהודי. שניהם עקרו לאוסטרליה, שם ביקשו לבנות את ביתם על בסיס מחיקת העבר בלי שום שמץ עבר ושמץ יהדות.
העבר הציק לו מאוד, לאדון. כשאמרת לו "עבר" אמרת לו "שואה". כשהזכרת לפניו "יהדות" הזכרת לו תאי גזים. אמונתו נעקרה ל"ע, ושאיפתו היתה למנוע ככל שניתן מצאצאיו הבאים אחריו דבר מה על העבר ועל היהדות.
שנים חלפו עד שנולד לו בנו. בן יחיד היה, "בן" הם קראו את שמו. ובן זה היה מחמד עיניהם. כל ימיהם טיפחוהו ופינקוהו ומלאו לו כל משאלותיו, ואף שלחוהו ללימודים בפקולטות היותר יוקרתיות.
יום אחד היה זה, לא יום חורפי ולא קייצי. בנם חזר הביתה ובפיו בקשה: מתחשק לו לקנות דבר מה יפהפה שראה בחלון הראוה של חנות מזדמנת. נו, אם הבן יקיר מבקש לא קונים? בן יחיד להורים מרוחקים מכל אי שם באוסטרליה זוכה לכל פינוק. ואכן, מיד ותיכף סרו עימו אל החנות המדוברת.
משהגיעו אל החנות, הביטו ההורים זה על זה במבט רב משמעות שעדיין לא הסגיר דבר. היתה זו חנות לדברי יודאיקה, והחפץ שבנם חשק בו היה חנוכיה קטנה מגולפת וישנה. ההורים, שנהגו להסכים לכל, הביטו זה על זה ובתום 'דיון' קצר שנערך בשתיקה, הסכימו. מה יכול להיות? שיקנה.
קנה והלך הביתה והתחיל לבדוק את החנוכיה המורכבת מקנים, קשתות וטבעות המורכבים זה על זה ביצירת מופת. לפתע החנוכיה נפלה מידיו והתפרקה לגורמים. הילד פרץ בצעקה לא גדולה, שלא יתעלפו חס וחלילה, אך זעקה מרה היא היתה: "אוי! נשברה המנורה" צעק.
האב שחש לסייע לבנו הרגיע אותו: "לא נשבר, רק התפרק, הבה נבנה", אמר בעודו מלקט את החלקים ומחברם אחד לאחד.
'בום'! האב מתעלף פתאום. הילד פרץ בצעקה גדולה מאוד שהחישה גם את אמו ואת שכניו שנחפזו להעיר את האב מעלפונו ולהשיבו לנשימה סדירה. "מה קרה?" שאלו כולם. והאיש הצביע על פתק קטן צהוב, בלוי מרופט וישן, שנשלף מתוך פנים אחד הקנים לשם נתחב בהיחבא.
"אני אלכסנדר ב"ר אברהם הכהן עומד בפני הפורענות הממשמשת ובאה, ספק רב אם אצליח להדליק עוד נר חנוכה בחנוכיה זו. ספק רב אם אחיה, ספק אם בני אהובי חי או יחיה, ואם יהיה מי שיאמר אחרי קדיש. מבקש אני: והיה אם החנוכיה הזו תימצא ברבות השנים ע"י יהודי, אם יואיל לומר קדיש לעילוי נשמתי: אלכסנדר ב"ר אברהם הכהן".
הסכימו ההורים ביניהם אפוא: רק יד ה' גלגלה זו, ואף זיכנו בבן שיחזור למקורותיו, לשורשיו האיתנים. הם אף זכו להתחזק ולשמור שבת ולהקפיד בהלכה. נפלאות דרכי ה'.
(גיליון 'משנתה של תורה' וארא תשע"ז)