"שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (ויקרא כ"ג, ט"ו)
העצה היעוצה שלא לשכוח לספור ספירת העומר היא להקפיד להתפלל במנין, שאז סופרים את הספירה ביחד עם כל הציבור. בענין זה סיפר הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל:
"שמעתי מיהודי ת"ח מבני ברק, שזכה בבחרותו לדבר פעם אחת עם החפץ חיים זצ"ל. המעשה היה כאשר הזדמן לו להיות בוורשא לאיזה צורך, וחשב בדעתו שכיון ששמע כל כך הרבה על גדלותו וצדקותו של הכהן הגדול, החפץ חיים, ובנוסף לזה הוא לומד הרבה בספריו הקדושים, אשר על כן כדאי לו עתה כשהוא נמצא בקרבת מקום לראדין, לטרוח ולנסוע פעם אחת בחיים לראות את החפץ חיים ולשאול אותו את ספקותיו בהלכה ובהנהגה.
"ואכן כך עשה. בתחילה ישב והכין לעצמו דף עם שאלות שעליהן ידבר עם החפץ חיים, ולאחר מכן עלה על הרכבת המובילה לראדין. כשהגיע בלילה לראדין עדיין לא התפלל תפילת מעריב, אלא כיון שהשעה היתה קצת מאוחרת חיפש לעצמו בתחילה אכסניה שבה יוכל לסעוד וללון בלילה. לאחר שמצא את מבוקשו היה כבר עייף ותשוש מעמל הדרך ומהחיפושים אחר האכסניה, והרגיש בעצמו שקשה לו לעמוד עכשיו ולהתפלל תפילת מעריב, ולכן חשב שילך לנוח רבע שעה, וכשיקום בכוחות מחודשים מיד יתפלל מעריב. וכמובן כשהלך לישון שוב לא התעורר לאחר רבע שעה, אלא ישן עד הבוקר.
"בבוקר כשקם משנתו שכח את מה שעבר בלילה, ושכח שעדיין לא התפלל מעריב, אלא קם כדרכו והתפלל שחרית, ומיד לאחר שאכל פת שחרית הלך לביתו של החפץ חיים לדבר עמו ולהתברך מפיו.
"כשנכנס אל החפץ חיים, לפני שהתחיל לדבר עמו ולשאול אותו את שאלותיו, פתח עמו החפץ חיים בשיחה ואמר לו: 'תראה את גודל ירידת הדורות שיש בדור הזה. לדוגמה תפילת ערבית, באיזה חשיבות מחשיבים היום את התפילה הזו, הרי כמעט ולא מחשיבים אותה למאומה'… וכך במשך כמה דקות יושב החפץ חיים ומדבר דברי חיזוק בענין תפילת מעריב.
"והנה פתאום באמצע השיחה נזכר הבחור שאתמול שכח להתפלל מעריב! הוא קפץ ממקומו בהתרגשות ובבהלה ואמר: 'אוי! בדיוק אתמול שכחתי להתפלל מעריב!'. וכמובן שבזה סיים את שיחתו עם החפץ חיים, ומכל הדף הארוך שהכין לשאול אותו, לא שאל מאומה".
(שלמים מציון)