מעשה נורא, אשר יש בו כדי ללמד על הדרגות הנישאות, אליהן העפילו יהודים בדורות קודמים, דווקא מתוך יסוריהם, בזכות אמונתם האמיצה בריבונו של עולם, ובזכות הידיעה הברורה כי אין מאושר ממי שזכה להימנות על בניו חביביו, גוי אחד בארץ – היה רבינו, מרן הרב שך זצוק"ל, מרבה לספר ברבים בהזדמנויות שונות, וכך סיפר:
בתקופת השואה האיומה, עמדה קבוצת יהודים מול תאי הגזים, בדרכה לעלות על המוקד על קידוש שמו יתברך. היהודים הללו ידעו היטב את אשר לפניהם. הם ידעו כי עומדים הם למסור את נפשם, וכי ממתינים הם להוצאת גזר הדין, שנגזר עליהם בשל היותם יהודים, אל הפועל. הם עמדו ערומים, צפופים ודחוקים, וסביבם כלבי השמירה ההולכים על ארבע וההולכים על שתיים.
אולם אז, לפתע, נזכר אחד היהודים הקדושים הללו וקרא מנהמת ליבו: "אחים יקרים! היודעים אתם איזה יום היום? הרי היום הוא יום שמחת תורה!!! אמנם אין לנו ספר תורה לרקוד עמו, ואפילו לא חומש או סידור אותם נוכל לאמץ אל ליבנו, אבל דבר אחד יש לנו, ואיש לא יוכל ליטלו מאתנו: יש לנו את הריבונו של עולם בכבודו ובעצמו! הוא נמצא איתנו בכל רגע, ועמו אנו יכולים לרקוד! ובכן, הבה יהודים יקרים, נצא בריקוד עם הריבונו של עולם!" – סיים היהודי את דבריו המרגשים.
חבורת הקדושים נענתה להצעתו של חברם. בו במקום, פצחו בריקוד סוחף לנגד עיניהם המשתאות של הרשעים הארורים ימ"ש. ריקוד עם הריבונו של עולם. ריקוד על שפת גיא ההריגה, ברגעים האחרונים של החיים… כי כשיש אמונה אמיצה בלב – מאום לא יוכל לה…
גם ברגעים הקשים ביותר – זוכר היהודי כי הינו בן לעם הנבחר, בן לעם המרומם "אשר בחר בנו מכל העמים", ואזי – הוא מאושר לנצח!
את הסיפור הזה סיפר רבינו, בין השאר, גם במעמד נעילת הכנסיה הגדולה השישית.
לאחר שסיים לספר את סיפורו – אמר: "יהודים יקרים! ידענו מה עבר על עמנו בכל הדורות, כמה סבלנו במשך אלפי שנות גלות, אולם מה החזיק אותנו בכל אותן שנים? מה העניק לנו את הכח לעמוד ולהתקיים? רק האמונה באלוקים חיים ובתורת הנצח – היא שהחזיקה אותנו וחיזקה את ליבנו!!!"
בהזדמנות אחרת, במעמד הפתיחה ל"ירכי כלה" תשמ"ד, כאשר סיים רבינו לספר את המעשה הזה – קרא ברגש: "רבותי, אני מקנא באותם יהודים! הלואי שהייתי זוכה לרגע אחד של קרבת אלוקים כדוגמת זה לו הם זכו, באותו ריקוד מרומם עם הריבונו של עולם! האם תיתכן הנאה גדולה מזו? הנמצא תענוג גדול מזה? אדרבה, אם יודע מאן דהוא על מציאותה של הנאה גדולה מזו – יעלה ויעמוד כאן על הבימה וישמיענה… הרי זה נקרא לחיות חיי עולם הבא בעולם הזה!"
רבינו ידע והכיר, כי אין אושר גדול יותר מאושרו של היהודי הזוכה להתדבק בבוראו, והדברים בפשוטם ממש!!!
(אורחות החיים – מרן הגרא"מ שך זצוק"ל)