ברצוני להציע לרבים דבר נפלא, המלוה אותנו ב-7 השנים האחרונות. מעת אירוסי בתי הראשונה התחלתי לרשום במחברת מיוחדת מקרים של השגחה פרטית שנתקלנו בהם. מאז ועד היום רשמתי כבר למעלה מ-1000 שורות [נכון להיום: 1020]
ישנם מעשים של חיי יום יום: הוצרכתי לצאת לאיזה מקום ובדיוק יצא מישהו בלתי צפוי עם רכב לאותו הכיוון ולקח אותי; היה חסר לי סכום כלשהו ובדיוק באותו ערב שאלני חבר אם אני זקוק להלוואה. אבל ישנם פרטים של קריעת ים סוף ממש [לא באיתגליא. באיתכסיא, וכאמור], דברים שלא ייאמנו.
לא אוכל לפרט כאן, אבל לפעמים השערות ממש סומרות מעוצמת הנס. בלי לכתוב לא היינו זוכרים אפילו את הפרטים הגדולים, ודאי שלא על דיוקם, וכ"ש את הקטנים.
וזה מועיל בתרתי: א. לזכור מעשי ה' ולהודות על רוב חסדיו. ב. עברו עלינו תלאות רבות ונסיונות מאד לא קלים בדרך הזו, וככל שאנו רואים בכתובים את ההשגחה הפרטית, אין לתאר את החיזוק שאנו מקבלים מזה.
ואצרף סיפור קטן של השגחה פרטית:
הצטרפתי בעבר לתוכנית 'קנין ש"ס' של 'דרשו', ובמבחנים הראשונים הקובעים את הדירוג, נדחיתי מהקבוצה הראשונה המקבלת מלגות על כל מבחן, ונקבעתי בקבוצה המשתתפת בהגרלה. העולה בהגרלה זו, מקבל מלגה על אותו מבחן, כאילו היה בקבוצה הראשונה.
עשיתי כמה וכמה מבחנים, ופעם אחת ויחידה זכיתי בהגרלה – בדיוק כאשר הוצרכתי לשלם לסופר ול'בתים מאכער' על התפילין של בני נ"י [ולא היה לי שום מושג מהיכן אשלם]. הסכום הספיק בדיוק להפריש ממנו מעשר, ולתשלום על התפילין!
ישראל גרינברגר, ירושלים
ברצוני לשתף ברעיון נפלא להשרשת החסד אצל ילדינו: מובא בספ' הק' שאדם שנותן לעני אלף זהובים בפעם אחת מעלתו פחותה מאדם הנותן אלף זהובים באלף פעמים (עי' ארחות צדיקים שער הנדיבות). הרעיון שלי, להניח בבית קופה קטנה עם מטבעות קטנות (כגון שקל או חצי שקל), ולידה קופת צדקה, ובכל בוקר כל אחד מבני הבית נותן מטבע לצדקה.
והנה, אם תחשבו, זה לא יוצא סכומים גדולים בכל חודש, אבל הרווחנו מצוות צדקה רבות בכל יום, וגם חינוך מעשי לילדינו הטהורים. שוו בנפשכם את שמחת הילדים כאשר קופת הצדקה מתמלאת…
בברכת הצלחה
מ.ש. הכהן, בני ברק
(עמוד החסד בשלח תש"פ)