שאלה: מעשה היה בתלמוד תורה, שאחד הילדים מצא מעטפה ובה 2800 שקלים והראה אותה למלמד. לאחר בירור קצר עם המנהל עלה, כי המעטפה נפלה מהמנקה הגוי שקיבל בו ביום את משכורתו מהמנהל. והנה על פי ההלכה אבדת גוי מותרת, אך אם מחזיר לו כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה, הרי זה משובח ויש בזה משום קידוש ה', כמבואר בשו"ע סי' רס"ד. אמר אפוא המלמד לתלמידו שישאיר את המעטפה בכתה, וכשכל הילדים חזרו מההפסקה קרא למנקה ושאל אותו אם כספו בידו. מישש הלה בכיסיו וגילה כי הכסף אבד לו, ואז החלו כל הילדים לשיר שיר על קידוש ה' וכו', והמלמד אמר למנקה כי ילדי הכתה מעונינים לעזור לו, וכיבד את הילד המוצא להשיב את המעטפה. הגוי התרגש מאד מהחינוך הניתן לילדי ישראל, תוך שהוא מציין כי בבית ספר של גויים בוודאי לא היה זוכה לקבל את כספו.
והנה למחרת קיבל המלמד טלפון מאביו של הילד, שהוא תובע ממנו סך 2800 שקלים! וזאת כיון שמציאת קטן לאביו, ולא היתה לו רשות לעשות קידוש ה' בכסף השייך לו מן הדין. כיצד יש לפסוק במקרה זה?
תשובה: שמעתי מידידי הגר"י וינמן שליט"א, שתחילה יש לדעת כי הלכה פסוקה בחו"מ סי' ע"ב, שמציאת קטן – מי שגוזל ממנו אינו עובר בגזל מן התורה אלא רק משום דרכי שלו', ואינה יוצאה בדיינים. ויעוי' בספר תקפו כהן להש"ך סי' ל' שהביא שיטת רבנו ירוחם שמנדים את הגוזל אם אינו משיב, והוא עצמו הכריע שאין מנדים אלא מורים לו שחייב להחזיר. אמנם יש סוברים שמציאת קטן שייכת לאביו רק כאשר הביאה לאביו. ובנידון שאלתנו, שהמלמד לא לקח את הכסף מידי הילד אלא רק יעץ לו והדריך אותו לקיים קידוש השי"ת, בוודאי אין לחייבו ממון.
עוד אמר ידידי הגאון הנ"ל שליט"א, שיש לבדוק את האב, אם היו שואלים אותו מראש אם מעונין לקיים קידוש ה' – האם היה מתנגד, או שרק לאחר שעשו זאת בלי לשאול אותו רוצה לתבוע את המלמד.
ולהלכה יש לדעת, שקטן או אפילו גדול הסמוך על שולחן אביו שרוצה להחזיר אבדה לפנים משורת הדין, צריך תחילה לקבל את הסכמת אביו.
השאלה נשאלה במודיעין עילית!!!