שתי רבבות יהודים כבר משתתפים ביוזמה הנאדרת של 'הדף היומי בהלכה' בשיעור או באמצעות המבחנים החודשיים – ורבים מהם מעידים בהתרגשות: 'חיינו השתנו לבלתי היכר' | שיהיה ברור: מדובר בדרך כלל ביהודים 'משלנו', חלקם אף ממש בני תורה שתמיד הקפידו על קלה כבחמורה, אך מיום שהפכו את ה'משנה ברורה' לאורח יומיומי, ואת ה'מבחן החודשי' להרגל של קבע – פתאום גילו שלא כל 'קלה' היא באמת 'קלה', ויש 'חמורות' שכלל לא הכירו... | הלכה – ומורים כן
רעננה, חורף תשע"ו. כשלושים איש עמלי-כפיים יושבים לצד לומדי תורה ובדבר אחד חשים כשווים: בלימוד ההלכה. הלימוד שהכניס משמעות חדשה לחייהם. מגיד השיעור שמוסר שיעור מדי בוקר במשך כחצי שעה, ובו לומדים את ההלכות היומיומיות מפנה אותנו לא', אחד המשתתפים. 'הוא יספר לך', הוא מציע. 'מאז למדנו סימן ב' ראינו דברי המשנה ברורה בס"ק ו' שח א' – 'בו כותב שמידת חסידות היא שאפילו פחות מד' אמות לא יהיה בגילוי ראש אפילו בשעת השינה. רצתי מיד אחרי השיעור, אחרי 35 שנה שאני ישן ללא כיפה, כדי לרכוש כיפת לילה מיוחדת, וכך הוא בכל דבר הנלמד כאן בשיעור, כשאנו שומעים לראשונה איך יהודי צריך להתנהל בכל סדר יומו על פי ההלכה'. מגיד שיעור אחר, המוסר שיעור ב'ברכפלד', הרה"ג יוסף סגל שליט"א, מספר בהתרגשות: 'אחד משומעי השיעור הקבוע הבחין באריכות דברי המשנה ברורה בסימן מ"ד שיש כ"ח תיבות מ'אמן יהא שמיה רבה' עד ' דאמירן בעלמא', ומדגיש עניין זה, והתחלנו לחשוב, מאימתי המשנה ברורה מוסיף מילי דאגדתא בתוככי ההלכות. ובליבון הדברים העלינו, שלבטח בא לרמז על דבריו שכל האומר אמיש"ר בכל כוחו, הקב"ה יברכו בכח, ולכן רמז זאת בכ"ח תיבות כמניין כח'.
ומהלכה – למעשה: אחד הנוכחים שסבל בתקופה האחרונה ממחלת ה'מונו' ובקושי יכול היה לתפקד מרוב חולשה, החליט כי מהשמים מראים לו אורחותיו. הוא החליט מאז להקפיד על אמירת איש"ר בכל כוחו, וראו זה פלא, כוחותיו שבו אליו כבעבר והוא שב לחייו השגרתיים, אבל מה שמרגש עוד יותר היא העובדה שבזכות ההקפדה על השיעור ההלכתי כעל בבת-עינו, הוא יודע איך צריך להתנהג יהודי...
הלכה 'על גלגלים'
את הרה"ג יוסף בורמן שליט"א, תפסנו בדיוק בשובו מהכולל לביתו כמדי צהריים. הוא ביקש שנשוחח כעבור 20 דקות, משום שמזה זמן הוא מכהן כמגיד שיעור נייד בתוככי האוטובוס בו הוא מוסר שיעור הלכה מדי יום, בהסעה החוזרת מהיכל ישיבתו בירושלים לביתו בבית שמש ברמה. עשינו כמצוותו. 'אני ב"ה אב לכמה נערים שהחלו להתבגר ולהתחנך בהיכלי התורה. מעודם ילדים רכים ידעתי, כי כאב האחראי לגורלם, לא פחות חשוב מלגדלם במילוי צרכיהם הגשמיים והרוחניים כאחד, עלי להיות בקיא לכל הפחות בשאלות המצויות, שהדבר אינו סביר שהאב ינסה לחפש במשך דקות ארוכות תשובה לשאלה מצויה, ולעתים כשהילד יראה באורך הדבר, יפחית בשאלות, וממילא בקיום ההלכה. בדיוק לשם כך למדתי בעצמי מעט עיקרי ההלכות המצויות, וחשבתי לתומי כי את מבוקשי מילאתי במידה הניתנת, והמשכתי בסדר יומי הקבוע. אלא שאז הגיעה ההפתעה: שני בניי הלומדים בישיבות, אחד בישיבה גדולה מובחרת בכניסה לבית וגן, והאחר לומד בישיבה לצעירים לא הרחק מביתנו בבית שמש, שניהם הצטרפו למבחני הדף היומי בהלכה, הנערכים מדי חודש בהיכלי הישיבות בצורה מסודרת וקבועה. בישיבתו של בני הגדול, מקפידים רבות על הטמעת ההלכה, והוא התרגל ללימוד הקבוע של סדר ההלכה מדי בוקר לאחר התפילה בצוותא עם חבריו. וכן ניגש למבחני ההלכה הנערכים ע"י הישיבה וארגון 'דרשו' בלימוד ההלכה היומית. זה הביא אותו לפתוח סדר יומו בלימוד קבוע ורציף בהלכות המצויות בכרכי המשנה ברורה. לא עברו אלא כמה חודשים ואני מגלה כי בביתי אני מגדל ללא ידיעתי שני 'פוסקים' זעירים, לפתע שאלה של ילדי הצעיר שבא לשאול איזה דבר בהלכות נטילת ידיים, הביא לוויכוח לוהט בין שני הבנים הבוגרים, כל אחד הביא השיטות האמורות בפירוט בין דברות המשנה ברורה, הגדול אף החכים לדמות לשאלות שונות שנתקל לאחרונה בעניינים שונים בספרו של מרן החפץ חיים זיע"א, ואני מבחין כי לימוד פשוט קבוע יכול להביא לתוצאה מיוחלת שכל איש חפץ בה, וניתן לשחות ברזי ההלכות בכל ענייני היום המקיפים את האדם תמידין כסדרם. כעבור שבועות אחדים הם הפכו מבלי משים לפוסקי ההלכה בבית, ואני שנהגתי עד היום להיות זה שמשיב את אורחות האדם בכל הליכותיו, הרגשתי כמעט בושה... אילולי אמרו רבותינו ש'בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו', אינני יודע להיכן היה מוביל אותי רגש הבושה, אך כשהחל להתפשט מדי שבת בשבתו, ולעתים אף בימות השבוע, כשנהיו 'הפוסקים הזעירים' שידיהם רב להם בכל מבואות ההלכה בחיינו ובאורחותינו, ואני נותרתי הרבה מאחור, הדבר הקשה עלי מאוד. החלטתי אף אני להצטרף למוסרי ההלכה בשיעורים הקבועים, וייסדתי מלבד השיעור הקבוע, את השיעור הנייד, שכיום אין איש מבין הנוסעים שאינו קשוב וערני להלכות הנאמרות בו, ואני מתפעל לראות איך אברכים מסכמים את ההלכות המצויות אף תוך כדי נסיעה, והנסיעה הפכה לחוויה של אורחות חיים לחיי האדם בכל הליכותיו.
השיעור שהפך קהילה
נבחן נוסף שמתמיד במבחני ההלכה מזה עידן, הוא הרה"ג אברהם אייפרט שליט"א, והוא מספר לנו נרגשות: 'התוודעתי לכך באקראי ממש, דרך חבר משותף שסיפר לי על הלימוד הקבוע של עמוד הלכה ליום. היות וגדלתי בקהילה נודעת בלונג-איילנד שבארה"ב, בקהילה חרדית למופת, שבה יש בית כנסת פעיל, רב קהילה מכהן ויהודים הצועדים בכל ימי חייהם לאור ההלכה, אחרי שנחשפתי לתכני ההלכה הסדירים, אני מגלה שדברים המפורשים במשנה ברורה שהיו תדירים במחוזותינו כמעט מדי שבוע בשבוע, לא ידענו איך לנהוג בהם, לא חשבנו כי הם מפורשים עלי ספר ולא נהגנו כפי המתבקש. עניין זה הביא אותי לדילמה לא פשוטה. האם עלי לומר זאת להוריי שבמשך שנים נוהגים כך ולצערם שאינם נוהגים על פי ההלכה, ומאידך מדובר בהלכות מפורשות, חלקם דיני תורה מפורשים, חלקם הוראות פסוקות מגאוני הפסיקה ההלכתית, ואיך אחוש כל חיי בכך שיכולתי למנוע מהוריי שלא להיכשל בהלכות מפורשות ולא עשינו בכך דבר?! בהוראת רב ובמחשבה מעמיקה, החלטנו לשוחח על כך עם ההורים, אלא שסיפרנו להם על הלימוד היומי, אותו אנו מקבלים אף במייל מדי יום, והצענו להם להצטרף לשרשרת הלומדים, תוך שהסברנו להם כמה זה שינה אורחות הבית, ולא בחומרות או סייגים אלא בעיקרי ההלכות המצויות. להפתעתנו הם קיבלו זאת בשמחה, ונוכחו לדעת בעצמם כי בלימוד קבוע של הלכות תמידיות הם מגלים את עיקרי ההלכות האופפות את האדם בכל אורחותיו תמידין כסדרם. לא ארך הזמן וביקשו ממני שבשעת צהריים מאוחרת אצלנו, בעודם לאחר התפילה קודם יציאתם לעבודה, מתכנסים בני הקהילה בבית הכנסת הקהילתי 'אגודת ישראל' בלונג איילנד, אני מוסר שיעור מדי יום ודואג להכין בעבורם ההלכות המצויות היוצאות מעיקרי הדינים. השיעור נמסר בשפה האנגלית ברהיטות שהורגלתי מאז התחלתי ללמוד תורת ארץ הקודש שהחכימה אותי, וכיום הדבר הביא למהפכה של ממש בקרב קהילה גדולה, שעד היום ידעה כי בשאלות פרטניות הולכים לשאול את הרב, אבל כדרכו של האדם אין יותר מדי חשק לשאול בכל רגע נתון ובכל שאלה מצויה המתעוררת בשבת או בסתם יום חול, ונהגו בהם שלא כהלכה. מאז תחילת מסירת השיעור אין ספק שפני הקהילה השתנו לבלי הכר, הם יודעים ההלכות המצויות, ורגילים לראות כי בידם ללמוד זאת בעצמם לבדם, ואין צורך דווקא לשאול הרב בכל מקרה קטן ופעוט, ומקיימים הם את עצת יתרו, שכל הדבר הגדול יביאון אל הרב, אבל כל דבר קטן ישפטו הם בהתאם להלכה הנלמדת בקרב העמוד היומי של ההלכה. כשביקרתי בחגים בקהילה בבית הוריי בארה"ב, עמדתי נרגש לראות איך פני הבית כולו השתנה לבלי הכר, ההלכות המצויות הפכו את התנהגות הבית ואורחותיו באופן מרשים ביותר, ולא רק בית משפחתי, אלא פני הקהילה כולה שחשו מחוברים יותר לעבודת המצוות ולבורא יתברך' – סיים סיפורו המרגש.
לדעת 'איך לחיות'
סיפור נוסף אותו שמענו מפי רבים כל אחד בסגנונו, שח לנו הרה"ג שלמה קצנלבויגן שליט"א, שהתחיל להשתתף בדרך קבע בשיעור הלכה יומי מתחילת המחזור האחרון, ומזה למעלה משנה משתדל בכל מחיר שלא להפסיד ולו שיעור אחד מדי ערב. 'אם לומר את האמת' – הוא פותח בשיחה מיוחדת ל'יתד' השבוע' – 'אני לעתים מתפלא וחושב איך מהפכת ההלכה תופסת עניין רק בשנה האחרונה ולא הרבה קודם. אתה חייב להיות יהודי כשר הנוהג על פי ההלכה, וכדי לקיים צריך לדעת וללמוד את רזי ההלכות. כולנו חונכנו עוד בלומדינו בתלמוד תורה, ללמוד לפי סדר הקיצור שולחן ערוך, אך למרות חשיבות העניין הוא אינו עונה על כלל צרכי היום-יום, ונוצר מצב שבחור שהשקיע כל מרצו בלימוד העיון והגפ"ת, כשהוא מגיע להיות אברך, זמנו עמוס לעייפה הרבה יותר, ואיך ימצא בסדר יומו זמן ללימוד ההלכה. במיוחד אמורים הדברים לאברך שאין לו כבימי שבתו בישיבה 'בין הסדרים', את הזמן הזה מקדיש הוא עבור ביתו ומעט עזרה לרעייתו בבית, ואם נותר מעט זמן הוא מוקדש למנוחה קלה, ובפרט כאברך, יש ומתעוררות שאלות בבית, ואתה נבוך שאינך יודע לענות עליהם. כאן הגיע הרעיון של שיעור קבוע בהלכה. אני אחד ממשתתפי מאות השיעורים הקבועים הנאמרים בכל שעות היממה המתאימות לאברכים, ואני נעניתי לאתגר, ואצלנו בקהילה הרב מוסר מדי ערב את השיעור בהלכה במשך כעשרים דקות, והוא מכין זאת היטב ומביא את כל ההלכות כשולחן ערוך מפורט. שם אנו נחשפים להלכות מפורשות שנוגעות לאורחות היום-יום. אתן לכם דוגמא קטנה, לאחרונה עסקנו בלימוד ההלכה על הלכות הדילוגים בתפילה - כשעוסק באמצע התפילה ואינו יכול להספיק הכל וקיבלנו את כל ההלכות פרוסות כשמלה. הלכתי לשאול בכולל אברכים שאלות מצויות איך לדלג ואיך להתפלל, השתוממתי לראות כי הלכות פשוטות ובסיסיות הם פשוט לא ידעו, וככל שניסיתי מעט להעמיק יותר, כך בורותם הפליאה את עצמם. למרות שאין זו שעה נוחה, אבל כולנו יודעים כי לפני הכל אנו יהודים ועלינו להתנהג כיהודים ראויים, וזו הסיבה שאנו נוהגים בהתאם ומקפידים על העשרים דקות הללו, שבהם אנו לומדים איך להתנהג כיהודי ראוי על פי ההלכה. לא אחת יוצא לי שאיני מצליח להשתתף בשיעור מחמת אונס, אבל במקרה כזה, אני דואג להאזין לשיעור בטלפון, כי עבורי הפך הדבר לעיקר מסדר יומי ואינני יכול לשנות דבר ממנו. חבר המשמש כמגיד שיעור במשרד, עו"ד ידידיה לבנטל, אמר לי רק לאחרונה, כי המשתתפים מעידים נאמנה, כי מאז שהתחילו ללמוד את ההלכות המצויות הללו, הם נעשו מחוברים יותר לכל מצווה. כל לבישת ציצית וכל עטיפה בטלית ותפילין. 'אחרי שלומדים, כל החיים נראים אחרת, אני ממליץ לכולם להצטרף', הוא אומר.
השוטר הציע בוא איתי לשיעור הלכה...
סיפור מרגש במיוחד שח בפנינו הרה"ג יוסף סגל שליט"א, שאחד משומעי לקחו בהלכה, עובד ביחידת הכלבנים במשטרת ישראל. הוא סיפר שהגיע לפני כמה שבועות לווילה יוקרתית לבדוק דבר מה, ולבו נכמר בקרבו. העושר והיוקרה שניבטו בכל צעד ושעל היה מפליא ממש, וכשרק נכנסו פנימה ראה את האב ממרר בבכי, בטענתו – מה יש לו מכל עושרו, אם בביתו רק שני ילדים – שניהם עמוק בעולם הפשע... רחמיו נכמרו על אותו אב, ואחרי שיחה נרגשת ביניהם, הוא הציע לו לבוא עמו מדי בוקר לשיעור ההלכה. למרות שהיה רחוק מחיי תורה ומצוות, ההלכה החלה לחברו לרוחניות, לפתע הוא חש כי מי שחי על פי ההלכה, הוא חי כל רגע את הקב"ה לנגד עיניו, ומניח תפילין עם חשק וידע מה עומד מאחורי המצווה ומה טעמה, לובש ציצית ומתפלל אחרת. הוא הפטיר השבוע באומרו, כי למרות שלא היה חסר לו דבר, לראשונה בחייו הוא מרגיש אושר אמיתי, ומבין מהו "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף..." הסיום שאוכל לציין בפני קוראיכם הנכבדים, שלבטח ישמחו לראות עד כמה כיום לימוד ההלכה היומי הוא דבר כה פשוט ואינו מחייב לצאת ממסגרות החיים עצמם, הם ייווכחו בעצמם עד כמה ההלכות הללו הם אורחות היום-יום בכל בית יהודי. מרן החפץ חיים זיע"א כתב בצוואתו, כי יהודי שאינו לומד בקביעות ספר המשנה ברורה כולל ההלכות בו, ספק אם לא ייכשל מדי שבת, וכך בכל תחומי ההלכה שעל ידי לימודה ניתן לשנות את צורת החיים כולה, זה קל וזה מחייב!
התפילין שלא 'התהפכו'
את הסיפור המופלא שלפנינו, שאירע ממש לאחרונה, שמענו מאחד ממגידי השיעורים הנודעים – הרה"ג חיים דומב שליט"א – סיפור המעיד על הכלל כולו. יהודי חיפש תפילין מהודרות לבנו לקראת הבר-מצווה. הוא פנה לסופר מומחה וירא שמים, אך התפלא לשמוע כי התור אצלו כה ארוך שיוכל לקבל תפילין מוכנות רק בעוד 10 שנים. הוא לא ידע כי המצב כה לחוץ, והיות ובנו מתקרב לבר-מצווה בעוד שנה, והוא בן בכור, לא ידע עצות לנפשו איך עליו לנהוג ומה עליו לעשות. הוא ניסה בכל דרך להפציר בסופר, כי חפץ מאוד לרכוש את התפילין דווקא אצלו, אבל לא הצליח למצוא מקום פנוי בלחץ הקיים אצלו. לאחר מאמצים מרובים הזדמנה לו סייעתא דשמייא והוא קיבל טלפון מהסופר ובו הודיע לו כי אכן משמיים ריחמו עליו, ויש יהודי שהזמין אצלו תפילין מהודרות לבר-מצווה, ובדיוק עתה הודיע כי לבסוף אינו צריך אותן בשל סיבה מיוחדת, והן פנויות. את ההתרגשות בקולו קשה היה לפספס, אלא שהסופר סיים ואמר לו שאמנם אותו אדם הזמין תפילין בנוסח רש"י, והוא צריך נוסח בית יוסף, אבל ייקח לו פחות מיום לסדר כל העניין ולהפוך את התפילין מנוסח רש"י לנוסח בית יוסף הנהוג אצלו. הוא כה שמח שמשמיים סייעו בעדו, אלא שבאקראי הוא סיפר זאת למגיד השיעור שלו בשיעור ההלכה היומית, והוא שח לו במפתיע, כי עתה לאחרונה למד את הלכות התפילין במשנה ברורה 'דרשו' החדש, ושם בהערה פשוטה קרא במפגיע את הנידון המדובר, והביא את ספקו של מרן הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל שאין להפוך נוסח תפילין שנכתבו לשם נוסח רש"י לשם נוסח אחר שאין זה ראוי על פי ההלכה. אילולי היה אומר לו זאת, לבטח הוא היה ממשיך ונוהג כפי הפשטות שנשמע הכי ראוי וכשר, אבל תפילין מהודרות לבר מצווה ראשונה כפי שחיפש כנראה לא היה מוצא, והיה רואה בכך אכזבה גדולה. ללמדך מה מביאה לך הלכה סדורה בכל אורחותיך. לא פלא הוא שקרוב ל-20,000 הצטרפו למעגל לומדי ההלכה ב'דרשו', ויש כ-500 שיעורי הלכה בכל רחבי תבל.