להוציא אחרים בלשון שאינם מבינים
כתב המשנ"ב סי' ר ס"ק ט ששלושה או ארבעה מחוייבים להפסיק מסעודתם כדי להשלים זמון בעשרה בהזכרת השם וצריכים לשמוע רק עד 'ברוך אלקינו שאכלנו' ולא עד סוף ברכת הזן, ואם אכלו אחר כך ביחד יכולים לזמן כי לא הצטרפו בתחילה אלא רק להזכרת השם. וצ"ע מדוע כתב שאם אכלו אח"כ יחד רק שיכולים להצטרף לזימון, והלא הם מחוייבים לזמן יחד כמו שכתב לעיל סי' קצג ס"ק יז שחייבים לשמוע את המברך עד סוף ברכת הזן, ואף אם בדיעבד יצא מ"מ לכתחילה ודאי צריכים לזמן.
יודעים את התשובה?
הפותרים נכונה יכנסו להגרלה על סט משנ"ב ו -2 כרכים בודדים
תשובות לחידודי שמעתתא עלון טבת
לגבי השאלה שנשאלה בעלון הקודם: על הביה"ל שכתב (סי' קפה ס"ג ד"ה יש) דהקשה המג"א מדוע כתב השו"ע את הדין שבעה"ב המברך לבניו ואשתו צריך לברך בקול רם כדי שיצאו בברכתו בשם יש מי שאומר והרי הוא פשוט כך שצריך שישמעו את הברכה שבה הם יוצאים, וכתב הביה"ל שהתירוץ הוא כדברי הברכ"י ונהר שלום דדעה זו ס"ל שיכול להוציאם אפילו אם אינם מבינים הלשון, והמחבר ס"ל להחמיר בכך ולכן כתב רק בשם יש מי שאומר. וצריך עיון דהשעה"צ לקמן (סי' קצג ס"ק ג) כתב דבשמיעה בעינן דוקא שיבינו את הלשון שבה מברכים.
הגיעונו תשובות רבות ומהם נציין לרב פנחס זעליג בלויא שתירץ דהשע"צ ס"ל כדעת השו"ע דבשמיעה אם אינו מבין לא יצא י"ח ומה שכתב בביה"ל היינו רק לדעת הכל בו דס"ל שאין צריך להבין מה ששומע אך השו"ע והמשנ"ב לא ס"ל הכי.
ויש שחילקו ומהם הרב מרדכי מערבי שתירץ דהשו"ע איירי באופן דאין אחר שיכול להוציאם ידי חובה ולכן עדיף שיוציאם בעה"ב אף כשאינם מבינים ואילו השעה"צ איירי כשאפשר לצאת י"ח ע"י מי שמבינים ולכן כתב הדין דלכתחילה בעי דיבינו את לשונו.
ויש שחילקו וביניהם הרב משה יחיאל הכהן ראטה דהביה"ל איירי דאשתו ובניו אינם יכולים לברך בעצמם ולכן כתב דהם יוצאים אף כשאינם מבינים כיון דזה עדיף מאשר שלא יברכו כלל, אך השעה"צ איירי באופן דיכולים לברך בעצמם ולכן כתב דאם רוצים לצאת בשמיעה צריך שיבינו מה ששומעים.
ובהגרלה שנערכה בין המשיבים על סט משנה ברורה במהדרות 'דרשו' זכה:
הרב אהרן הלוי מובשוביץ מירושלים.
ובכרך אחד משנ"ב זכו:
הרב רפאל ווייס מירושלים, והרב הרשל וייסברג מניו יורק, ארה"ב.