כתב המשנ"ב (סי' קס ס"ק ה) שמים שנשתנו מראיהם וחזרו לברייתן כשרים לנטילת ידים. וציין מקורו למג"א, ובמג"א מבואר וכ"כ המחצה"ש והפמ"ג דדין זה הוא מספק לקולא, וצ"ע א"כ אמאי לגבי מים חמים שנצטננו ונהיו פושרים כתב המשנ"ב (שם ס"ק כז) שהם מותרים לכולי עלמא, ומשמע דדין זה הוא לכתחילה, ומ"ש חזרת המים לדרגת חומם מחזרת המים למראיהם הקודם.
ועוד קשה מעניין לעניין באותו עניין: כתב השו"ע (סי' קנט סי"א) שהכל כשרים לנטילת ידים ואפילו עכו"ם. ויל"ע כיצד יכול לברך על מעשה נטילה שעושה עכו"ם.
תשובות לחידודי שמעעתא עלון אב תשע"ו
לגבי השאלה שנשאלה בעלון הקודם לגבי מה שכתב השו"ע סי' קנג סעי' כא שדברים שהשתמש בהם הדיוט אסור לעשות מהם תשמיש קדושה. והרי לעיל סי' לב סעי' לז כתב הביה"ל ד"ה עור שאסור להניח בתפילין בין הבית לתיתורא עור שמצאו באשפה או ממנעלים קרועים כיון שצריך להקפיד לעשותו מעור כשר, ולכאורה משמע שהקפידא היא רק על כשרותו אבל אין להקפיד שלא לעשות התפילין שהם תשמיש קדושה מדבר שהשתמש בו הדיוט.
רבים השיבו ומהם הרב משה הלוי נהרי דאם נשתנתה צורת הדבר מצורתו שהיתה לו בעת שימושו להדיוט שרי להשתמש בו לתשמיש קדושה, וכדעת המג"א שהביאו המשנ"ב לעיל סי' קמז ס"ק יג, ולכן כשחותך עור מנעלים להניחו בתפילין יש בכך שינוי צורה ואינו אסור אלא משום שצריך להקפיד לעשותו מעור כשר.
ויש שתירצו ומהם הרב ישי ישורון דלא כהמג"א שהביאו המשנ"ב לעיל (שם ס"ק יד) ולפי"ז אף אם כבר נשתמש בהם לחולין, מ"מ אם לא נשתמש בהם בקביעות אין איסור להשתמש בהם לתשמיש קדושה.
והרב משה יחיאל הכהן ראטה תירץ שעורות הניתנים בין התיתורא למעברתא אינם בגדר של תשמיש קדושה, וקמ"ל הביה"ל דאעפ"כ אסור ליתן שם מנעלים ישנים משום דצריך שיהא מן המותר בפיך.
בהגרלה שנערכה בין העונים לעלון הקודם זכה בסט משנ"ב מהדורת 'דרשו' הרב אליה' סודרי.
והזוכים הנוספים כ"א בכרך משנ"ב הם: הגאון רבי אברהם יצחק הכהן רובין שליט"א רב קהילת 'בני תורה' ברחובות ודיין בבית דינו של הגר"ן קרליץ שליט"א, והרב ברוך יוסף שירר מביתר עילית.
המשך:יש הבדל שבמים שנשתנו, נפסלו ואח"כ חזרו להכשרו ונעשו במים חדשים ובריה חדשה.
לכאורה יש הבדל בין שינוי במצב של המים בעצם, כגון שנשתנו מראיו שקיבל עליו שם פסול,משא"כ מים שנתחממו אין כאן שינוי בעצם במים, אלא המים נמצאים בטמפרטורות ובמצב מסוים שאינו כשר ליטול בזה ידיו, והוי כמו שהמים נמצאים במקום גבוה שא"א לבוא אליו, שהאיסור ליטול במים חמים אינו כי הוא לא מים כשרים אלא כי הוא במצב מסוים שנאסר ליטול בו ידיו, וזה גם כמו מים שיש בו חמץ שנאסר ליטול בו ידיו בפסח אבל לאחר הפסח כשר ליטול בו ידיו.