איך יתכן שביום רגיל צריך לחזור בשמונה עשרה לראש התפילה?

מה הדין באדם שהפסיק באמצע קריאת שמע? │ ומה ההבדל בין אדם שדיבר בשוגג באמצע שמונה עשרה לבין אדם שדיבר במזיד?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ק"ד סעיפים ה' – ו']  

הפסיק באמצע תפילת שמונה עשרה בשתיקה

כותב השולחן ערוך, אדם שהתפלל תפילת שמונה עשרה, ושהה באמצע אפילו בשתיקה בלבד, אם אותה שהייה הייתה בשיעור זמן של כדי לגמור את כל התפילה מתחילתה ועד סופה, הדין הוא, שהוא חוזר בחזרה להתפלל מתחילת תפילת שמונה עשרה, והמקור של הדברים הוא לגבי קריאת שמע, ושם שיטת הרמ"א, ששהייה המחייבת לחזור על קריאת שמע, היא רק שהייה שהיא מחמת אונס, כגון שהמקום בו הוא נמצא אינו נקי, או שגופו אינו נקי, ולגבי תפילה מביא המשנה ברורה נידון, האם שהייה מחמת עקרב או מחמת בהמה או קרון שבא מולו, נחשבת שהייה מחמת אונס, או שאונס זה רק כאשר המקום אינו נקי או גופו אינו נקי, ואדם שהפסיק באמצע אחת מברכות שמונה עשרה, והשהייה הייתה שלא כדי לגמור את כולה, הדין הוא, שהוא חוזר לתחילת אותה ברכה בה הוא פסק, ואם אותו הפסק היה בג' ברכות ראשונות, הוא צריך לחזור מתחילת תפילת שמונה עשרה, משום שג' ברכות ראשונות נחשבות ברכה אחת, וכן אם אותה שהייה הייתה בג' ברכות אחרונות של תפילת שמונה עשרה, הוא צריך לחזור לרצה, משום שג' ברכות אחרונות של שמונה עשרה, נחשבים כאחד, ואדם שלא חזר מתחילת הברכה והמשיך להתפלל, אינו רשאי לחזור כלל, ויש שנחלקו על הכרעת השולחן ערוך וסוברים, שבכל אופן הוא לא צריך לחזור מתחילת הברכה, וגם לשיטת השולחן ערוך שאדם ששהה באמצע אחת מברכות שמונה עשרה שהדין הוא שהוא צריך לחזור להתחיל לחזור מתחילת אותה ברכה, אין הכוונה שהוא שהה שהייה מועטת כדי לגמור את אותה ברכה בלבד, אלא שהה שהייה מרובה.

הפסיק בדיבור באמצע תפילת שמונה עשרה

אותם דינים נאמרו גם לגבי שיחה, ולכן, אדם ששח באמצע תפילת שמונה עשרה, אם משך השיחה הייתה בכדי לגמור את כל תפילת שמונה עשרה, חוזר לראש, ואם לא, הוא חוזר לאותה ברכה שבה הוא עוסק, וזה הכל כאשר שח בשוגג, אבל כאשר שח במזיד, יש צד במשנה ברורה שדינו חמור יותר, ובכל אופן הוא צריך לחזור ולהתפלל מתחילת התפילה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א