דיני לולב עם 'קנעפל,' כתמים ו'בלעטלאך' באתרוג ועוד דינים ותקצירי הלכות בענייני ארבעת המינים מתוך מוספים וביאורים במשנה ברורה מהדורת דרשו
לולב עם 'קנעפל' – הידור או בדיעבד?
לולב ששדרתו עקומה 'כמגל' (סכין עגולה) לצד העלים או לצד ימין ושמאל של הלולב – פסול, משום שאינו 'הדר', ואם יישרוהו – כשר. ואם הוא עקום לצד השדרה הריהו כשר לכתחילה; ועם זאת, יש מהאחרונים שכתבו שראוי להדר וליטול לולב ישר לגמרי, ויש בכך משום נוי מצוה, שעליו נאמר: "זה א-לי ואנוהו", וכן נהגו רבים מגדולי ישראל. ואם הלולב ישר אך ראשי העלים כפופים למטה – כשר, ויש מהראשונים שכתב: "אוהב אני יותר לצאת בו, שאין העלים נחלקים ותיומתו קיימת", והיינו שכאשר ראש התיומת כפוף, אינה נחלקת לשניִם בקלות כתיומת שראשה ישר; ויש פוסלים. ואם ראשי כל העלים או רובם כפופים, יש שכתב שהלולב פסול לכל הדעות, משום שזהו שינוי מדרך גדילתו הרגילה של הלולב, ואין זה 'הדר', ולכתחילה יש להחמיר כדעתו. לולב שיש בראשו כיפוף קטן המכונה 'כפתור' ('קנעפל') – יש שהורו שהוא כשר, ויש שהורו שדינו שווה לדין לולב שראשי עליו כפופים הנ"ל. אולם, אם העלים אינם כפופים בראשיהם בלבד, אלא הם כפופים לגמרי עד שנראֶה כאילו התקפלו לשניים – אף אם השדרה ישרה לגמרי, ואף אם התיומת האמצעית לבדה כפופה באופן זה, הלולב פסול לכל הדעות, מפני שאין בו 'הדר' כלל.
[שו"ע תרמה, ח-ט, ומשנ"ב, לג, לד, לו, לז, מ ו־מא; ביאורים ומוספים דרשו, 62, 63, 71, וראה שם, 73]
האם העדר ה'פיטם' פוסל את האתרוג?
בראש האתרוג צומח ה'פיטם', שמורכב משני חלקים: ענף קטן המכונֶה 'דד', ומעליו מעין כובע המכונֶה 'שושנתא'. האתרוג המהודר ביותר הוא זה שהפיטם שלו שלם, ואם ניטל חלק מהשושנתא אין בכך כל פגם. אם ניטלה השושנתא, האתרוג כשר, ואף שיש פוסלים, יש להעדיפו על פני אתרוג שלא ניטלה שושנתו אשר הֲדָרוֹ פָּחוּת מסיבה אחרת. ואם ניטלה השושנתא יחד עם חלק מהענף, יש להעדיף אתרוג אחר. ואם ניטל כל ה'פיטם', אך לא נוצר שקע במקום בו היה מחובר לאתרוג, נחלקו הפוסקים אם האתרוג כשר; ואם ניטל כולו ואף נוצר שקע במקום חיבורו, האתרוג פסול לכל הדעות. לעומת זאת, אתרוג שלא היה לו 'פיטם' מעולם, כשר, כיון שזו היא צורת גדילתו הטבעית, ואין בכך חסרון לא של 'חסר' ולא של 'הדר'. ואתרוגים אשר תכונתם היא שהפיטם מתייבש ונושר מהפרי בעודו מחובר לעץ, כמצוי ברוב האתרוגים הגדלים כיום – יש שהורו שדינם כאתרוג שלא היה לו פיטם מעולם, כיון שזו היא צורת גדילתם; יש שהכשיר אתרוגים שהפיטם נשר מהם לפני שהגיעו לשלב בו הם כשרים לקיום המצוה, ופסל כאלו שהפיטם נשר מהם קודם לכן, וסימן הזיהוי לכך שהפיטם נשר בעוד האתרוג מחובר לעץ, הוא קיומם של מעין טבעת וחריץ מסביב למקום חיבורו של ה'פיטם'; ויש שפסל אתרוגים אלו לגמרי.
[שו"ע תרמח, ז, משנ"ב, כט-לב, וביה"ל ד"ה מיהו; ביאורים ומוספים דרשו, 52, 57, 59 ו־61]
נקודות שחורות, כתמים ו'בלעטלאך' – האם פוסלים את האתרוג?
'שינוי מראה', דהיינו השתנות צבע האתרוג, בחוטמו – בשטח 'כל שהוא', או ברוב שטחו של האתרוג, פוסל את האתרוג. הצבע הפוסל הוא שחור או לבן, וכן צבע הנוטה לשחור; וצבע הנוטה ללבן – יש שכתב להחמיר ביום הראשון של סוכות, ויש שהקלו לגמרי. צבע אפור כעין צבע העפר – כשר; צבע חום כקליפת הערמונים או כצבע הקפה – כשר; צבע כחול – כשר, אך הכחול הכהה הדומה לשחור – יתכן שפסול; וצבע אדום – נחלקו הפוסקים בדינו. דין זה הוא רק במקרה ששינוי הצבע נראה לעין כל, אך כאשר אינו ניכר לעין מרוב קטנותו ונצרכת התבוננות מדוקדקת כדי לראותו, אינו פוסל. יש שהגדיר 'נראה לעין כל', ששינוי הצבע נראה לרוב האנשים בהסתכלות ראשונה; יש שהגדיר ששינוי הצבע נראה גם כאשר האתרוג אינו סמוך לעין; ויש שהגדיר ששינוי הצבע נראה ללא התבוננות כאשר האתרוג סמוך לעין. נקודות שחורות ש'נדבקו' לאתרוג מחמת גורם חיצוני, כגון ריסוס חומר הדברה וכדומה – אינן פוסלות את האתרוג מדין 'שינוי מראה', אך יש שהורה שאם נדבקו לאתרוג בראשית גדילתו, יש להחמיר לכתחילה. כתמים שהתהוו באתרוג מחמת משמוש הידים האוחזות בו, אינם פוסלים אותו. ו'בלעטלאך' (כמין שריטות המתהוות באתרוג מחמת נגיעת עֲלֵי העץ בַּפְּרי) אינם פוסלים את האתרוג אף כשהם בולטים מעט מהאתרוג ומפוזרים לרוב על פני כולו.
[שו"ע תרמח, יב, משנ"ב, מה-מו, ושעה"צ, נו; ביאורים ומוספים דרשו, 83, 85, 89, 90 ו־91]