יום חמישי ה' באלול תשע"ט
האם מותר לערוך בראש חודש 'עצרת התעוררות' על אדם שנפטר?
בראש חודש, חול המועד, חנוכה ופורים, אסור להספיד את המת. והוא הדין שאסור לערוך 'עצרת התעוררות' לזכרו, שאין בה אלא 'שינוי השם', ויש בה הספדים לכל דבר. אולם, שמיעת הספד מוקלט, מותרת.
ומנהג בני אשכנז שלא להספיד בכל יום שאין אומרים בו תחנון, כגון ל"ג בעומר, וכן בערבי שבת יום טוב אחר חצות, שאין אומרים אז תחנון.
ולהספיד תלמיד חכם בפניו – מותר אף בראש חודש, חול המועד, חנוכה ופורים; ויש אומרים שבזמננו אין מי שנחשב כתלמיד חכם לענין זה, ואין להחמיר כדבריהם אלא בראש חודש וכיוצא בו, ולא בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון.
ומי שנפטר יותר משלושים יום לפני פסח, שבועות, או סוכות, אסור להספידו בתוך שלושים יום שלפני החג; ונחלקו הפוסקים אם בזמננו ניתן להקל בכך בהספד על תלמיד חכם.
[שו"ע תכ, א, משנ"ב א, ושעה"צ א; ביאורים ומוספים דרשו, 1, 2, 3 ו־5; וראה משנ"ב תקמז, ד, וביה"ל שם ג, ד"ה שמותר; וביאורים ומוספים דרשו שם, 15 ו־17]
מה עשו בהלוויית הרמ"א על פי הוראת הרמ"א עצמו?
בהמשך לאמוּר: אמירת נוסח 'צידוק הדין' בשעת הלוויית המת – לדעת השולחן ערוך מותרת אף בראש חודש וכיוצא בו, כיון שאינו הספד, אלא הודאה וקבלת דין שמים.
אבל לדעת הרמ"א אין לאומרו, הן מצד עצמו, שהוא כתחינה שאינה ראויה לימי מועד, והן משום שעלול לגרום להמשיך בדברי הספד. ונהגו בני אשכנז שלא לאומרו בכל יום שאין מספידים בו, (ראה לעיל).
ועל 'אדם גדול', מותר לומר צידוק הדין ביום שאין אומרים בו תחנון, (אך לא בראש חודש וכיוצא בו); וכפי שנעשה בעיר קראקא, בל"ג בעומר שנת של"ב, בהלוויית הרמ"א, על פי הוראת הרמ"א עצמו.
ולדעת הרמ"א אין אומרים צידוק הדין בלילה, אבל בזמן 'בין השמשות' מותר.
וברכת צידוק הדין שנאמרת בכניסה לבית הקברות לאחר שלושים יום שלא היו בו – יש אומרים שמותר לאומרה אף בראש חודש וכיוצא בו.
[שו"ע תכ, ב, ט"ז א, ומשנ"ב ב-ה; ביאורים ומוספים דרשו, 6; וראה שם, 5, ו־תקמז, 13-15]
להיכן שלח האריז"ל את רבי חיים ויטאל בחול המועד? ומה ביקש הכתב סופר בעת חוליו האחרון?
כתבו ראשונים שאין ללכת בראש חודש לבית הקברות. ופירשו האחרונים, דהיינו כדי לקונן על המת, וכגון להקים מצבה ולישא דברי הספד כנהוג בשעת הקמתהּ; אבל לתפילה, כגון לאמירת תהילים ב'יארצייט', או לרפואת חולה, מותר.
וכך מספר רבנו חיים ויטאל בספר החזיונות: "ציוה אותי (רבו האריז"ל) שלא אמנע מלייחד הייחודים שמסר לי, ושאם אלך להשתטח על קברי הצדיקים... שלא אלך לא בשבת, ולא ביום טוב, ולא בראש חודש, כי אז נפשותם עולות למעלה, ואינן מושָׂגות על הקבר. ופעם אחת שְׁלָחַנִי על קברי הצדיקים בחול המועד להתפלל עליהם, אבל לא נשתטחתי".
ואף בנוגע לשבת – מסופר על הכתב סופר שביקש בעת חוליו האחרון שילכו להתפלל על קברי אבותיו. ומאידך, יש שהורו להימנע מהליכה לבית הקברות בראש חודש, אף לתפילה.
[ביאורים ומוספים דרשו תכ, 1]