בשיחה עם הרב א' חפץ (מוסף שבת קודש יתד נאמן כי תשא תשע"ד) סיפר נכדו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, הרה"ג רבי אהרן גולדברג שליט"א:
מדי פעם התעניין אצלי סבא על אנשים, פעמים בדרך אגב ופעמים היה אומר מפורשות כי הוא מעוניין לברר אודות פלוני. מיותר להסביר מדוע היה לו צורך בבירורים אלו, מחמת ענייני הכלל והפרט שעלו על שולחנו. לפעמים השאלה הייתה האם ידוע לי על מצבו הכלכלי, מה מעשיו, היכן הוא לומד, היכן למד, היכן מתגורר וכדו'. התשובות היו צריכות להיות ברורות, קצרות, עם הדגשה על חלוקה ברורה כמה חלקים בתשובות הם מתוך ידיעה וכמה חלקים הם סברא והשערה, ומה מפי השמועה.
באחת השיחות מסוג זה, קיבלתי ממנו יסוד ובנין אדיר בבין אדם לחברו. תוך כדי יציאה מהבית בדרך לשמחה, לפני שהתחלנו לרדת במדרגות, סבא מסתכל ימינה ושמאלה לראות שאין איש נוסף איתנו, הוא פונה ושואל: "תאמר לי, האם אתה מכיר אדם בשם זה וזה?"
השבתי בחיוב. הוא שאל כמה שאלות רגילות על מעשיו, מידותיו וישרותו, ומיד השבתי על הכל בחיוב, וקצת יצאתי מגדרי לספר על ישרותו ועל עסקיו הכלכליים הענפים, מבלי לדעת שאני דורך על משהו, והדגשתי שוב: ואת הכל הוא עושה ביושר ובצניעות.
סבא שואל: "ואיך אתה מגיע להיכרות עם האיש?"
אמרתי: חבר שלי שכן שלו, והוא זה שהכיר בינינו ומאז אני כמעט ידיד שלו.
סבא מהרהר ואומר לי: "מעיקרא לא ידעתי שאתה מכיר את האיש, אבל ידעתי שהחבר שלך מכירו. הבוקר התקשרתי אליו והתעניינתי אצלו, והוא זה שאמר לי שאכן גם אתה מכירו". ואז הביט עלי והדגיש – "ודוקא לכן אני שואל אותך שוב: תאמר לי, אתה בטוח במה שאמרת בנוגע לישרותו בענייני ממון?"
אמרתי שוב: ההיכרות שלי איתו מצוינת ביותר, והנקודה הכי חזקה שאני מכיר באדם הזה – זו האמת והיושר בממונות. והוא גם שותף של פלוני, איש עסקים הידוע כישר דרך.
סבא: "רצוני להבין, אתה מכירו דרך החבר שלך, ואם כן היה פשוט שתשובותיכם תהינה זהות. אבל היתכן שאתה כל כך משבח את יושרו וטוב ליבו, ואילו חבר שלך שלל אותו מכל וכל?"
חייכתי ואמרתי לו: סבא, רצוני לומר, את החבר שדיברת איתו הבוקר אני מכיר טוב מאוד, ויודע את מעלותיו ואת חולשותיו. ואכן, באמת דבר משונה: כאשר קורה שאנו נקלעים לשיחה על אנשים שהם מרי נפש, עניים ומסכנים או סתם אנשים רגילים, עליהם הוא מדבר טוב. אבל אם אני מדבר איתו על איש עסקים מוצלח, שמצליח בעיקר בענייני כסף, התגובה שלו תמיד תהיה: "תעזוב, הוא גנב או שקרן"… כנראה שיש לו איזו מין חולשה כזו. די היה אם סבא רק היה אומר לי שהתעניין אצלו, ומיד הייתי יכול לומר מה היתה תגובתו…
סבא שמע היטב את מה שאמרתי והעניין נגמר. 'סבר וקיבל'. אבל לא חלפה שניה והוא אומר לי: "אהרן, זה מכוער, מכוער, ממש מכוער".
מיד הבנתי ש'המכוער' זה מה שאני אמרתי. והוא המשיך בהערתו: "איך יכול להיות שאתה מסוגל לומר דברים כאלו על חבר שלך? וכי זה נקרא חבר? הרי הנכם חברים טובים, כפי שגם הוא ציין לי בשיחה, וכי ככה מדברים על חבר?!"
אמרתי: את החבר שלי אני מכיר היטב על מעלותיו וחולשותיו, לא עולה בדעתי לומר אותם לאיש, אבל סבא שאל ואני מקפיד לומר לסבא את כל ידיעותיי בדיוק.
סבא: "ככה לא מדברים".
– כאשר סבא שואל אותי על הסתירה בין תשובותיי לתשובותיו של החבר, מה הייתי אמור לענות? שאלתי.
נדהמתי למשמע תשובתו, שנאמרה בנימה של התנצלות: "יתכן ולא הייתי צריך לשאול בצורה כזאת. אבל שאלתי, ואיך זה שכך מדברים?"
אמרתי: האמת שעדיין דיברתי עליו בעדינות, ונמנעתי להוסיף מה שלא היה בו צורך.
סבא: "אבל ברור אצלי שעל חבר לא מדברים, יהיה מה שיהיה. אינני מסוגל לשמוע דברים מסוג זה".
– סבא, מה הייתי צריך לעשות?
הוא השיב: "אני מבין שמבחינתך רצית לענות רק אמת, אבל במקרה כזה צריך לשתוק, לשתוק ולשתוק"…