כתב הרמ"א (בסי' תרע, ב) שהמנהג לאכול גבינה ומאכלי חלב בחנוכה, וכמובא בר"ן במסכת שבת (דף י) כיון שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב שהיה ממלכי יון בחלב והרגתו. וה"בני יששכר" כתב הטעם לאכילת מאכלי חלב, כיון שרצו היוונים לבטל התורה, והשי"ת הראה לנו נפלאותיו במנורה ובשמן הרמוזים לחכמה ותורה, על כן אוכלים מאכלי חלב כמו שאוכלים בחג השבועות שאז קיבלו ישראל התורה.
וידוע בשם הרה"ק השארית ישראל מווילעדניק זצ"ל שאכילת מאכלי חלב בחנוכה מסוגלת לכפרת עוונות.
וכן מצינו שכן היה המנהג בדורות הקודמים לאכול מאכלי חלב בחנוכה, וכלשון הפייטן בזמירות חנוכה (בספר "שער נפתלי", ברין תקי"ז) שאומרים 'לאכול גבינה אין הכרח, נוהגין לזכר שלא לשכוח, מעשה יהודית שעשתה בכוונה, להאכילו חלב להשקיע בשינה'.
בחצרות הצדיקים
הדברי חיים מצאנז היה עורך סעודה גדולה ממאכלי חלב בלילות חנוכה והיה בשמחה מאוד אצל הסעודה, וכן היה נוהג נכדו הקדושת ציון זי"ע לערוך בלילה סעודה והיה מחלק למסובים לחם עם גבינה. וכך נהג החקל יצחק מספינקא זי"ע. וכ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע היה מורה באחד מלילות חנוכה למשמשיו להכין מאכלי חלב.
לאידך מצינו אצל כמה צדיקים שנהגו לאכול מאכלי חלב רק ביום, וכך היה נוהג הרה"ק רבי יהושע אשר משעדליץ.
ברם יש לציין, שאצל הספרדים ויהודי תימן לא מצינו שהיו נוהגים לאכול מאכלי חלב ודברים המטוגנים בשמן בחנוכה. וכן בויז'ניץ לא נהגו במנהג זה.
באפגניסטאן נהגו לאכול מאכלי חלב או אורז לבן שהיה נקרא 'פלאו מאסתין' הדומה לחלב. ובמרוקו נהגו לשתות הרבה חלב בחנוכה.
מאכלים מטוגנים בשמן
עוד נהגו עם ישראל לאכול בימי חנוכה מאכלים המטוגנים בשמן, וכמובא בספרים הטעם שהוא זכר לנס חנוכה שנעשה בשמן, וכך מצינו בארם צובה שהיו אוכלים בלינצ'עס הנעשה על בסיס שמן בחנוכה.
ומצינו שהיה נהוג כך כבר בימי הראשונים כפי שכותב אביו של הרמב"ם רבינו מיימון בחיבורו על התפילות, שהמנהג לעשות סופגנין משום שהם קלויים בשמן. וכן מוזכר המנהג בזמר לשבת חנוכה (שיוחס בטעות לראב"ע) 'אכלו משמנים וסולת רבוכה'.
כמו כן נוהגים בהרבה מקומות לאכול לאטקעס (לביבות) העשויות מבצק ומטוגן בשמן, והיו צדיקים שחילקו מהם לקהל המתאספים. המנהג בחב"ד לעשות באחד מלילות חנוכה התוועדות שהיה נקרא 'לאטקעס אווענט'. הרה"ק רבי ירחמיאל משה מקאזניץ זי"ע כותב רמז למנהג אכילת לאטקעס בחנוכה, כדי צו פאר לאטענען הי"ג פרצות שפרצו מלכי יון בבית המקדש.
יש שנהגו להכין לאטקעס הנעשים מתפוחי אדמה מרוסקים המטוגן בשמן, כך היה נוהג הרה"ק רבי שלום מקאמינקא זי"ע וכך היה נוהג האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל, וכן מצינו אצל גדולי ליטא. ואצל היושבים בבעלזא הכינו 'וורעניקעס' בחנוכה הנעשה מן גריווען, תפוחי אדמה ועיסה.
קמח של קאשע
מנהג רבוה"ק מבעלזא להכין בחנוכה ובפרט בזאת חנוכה לאטקעס העשויים מקמח של קאשע הנקרא 'רעטשענע לאטקעס', ובסקווירא המנהג לאכלם בליל חמישי של חנוכה. ואומרים בשם הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע שהוא על שם 'רצני כשי' (-רעצנ'י קאש'ע) הנזכר בפיוט לפרשת החודש, וכן נהגו ברוסיה.
להארות והערות ניתן לפנות למכון "המנהג" במייל: [email protected]